אסמאעיל אבן ג'עפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסמעאיל אבן ג'עפר (ערבית: إسماعيل بن جعفر, בין 719 ל-721 - 755) בנו של האימאם השישי של השיעה, ג'עפר א-צאדק, יורשו על פי פלג האסמאעיליה והאימאם השיעי השביעי והאחרון על פי תת-הפלג האסמעיליים הטהורים.

אסמאעיל נולד בשעוול כבנו הבכור של האימאם השישי של השיעה, ג'עפר א-צאדק. כבנו הבכור של האימאם הוא יועד להיות יורשו של אביו, אולם בשנת 755, עוד בחיי אביו, הוא הוכרז כמת ואביו אף הביא עדים שיעידו שבנו מת. אחד מהעדים היה המושל של מדינה.

לאחר מותו של ג'עפר א-צאדק התפתח קרב ירושה על תפקיד האימאם והצדדים נחלקו לגבי סיפור מותו של אסמאעיל ‏‏[1]. חלק מהשיעים, האסמאעיליים הטהורים, גורסים שאסמאעיל לא מת, אלא הוא האימאם השביעי והאחרון שנעלם ועתיד לשוב כמהדי ‏‏[2]. אחרים בחרו לאימאם את בנו של אסמאעיל, מוחמד, אך הם נחלקו בתוכם לגבי הדרך בה הועברה הירושה. היו שטענו שאיסמאעיל כלל לא מת בחיי אביו אלא רק התחבא ושסיפור המוות הופץ כדי להגן על אסמאעיל מרדיפות אל-מנצור הח'ליפה של אבסיד. קבוצות אחרות טענו שהוא אכן מת בחיי אביו, אך למרות זאת הוא ירש את תפקיד האימאם, בגלל הוראה מפורשת של אביו, והעביר אותו לבנו מוחמד ‏‏[3]. היו אף שטענו שההוראה של ג'עפר א-צאדק שאסמאעיל יירש אותו נועדה במיוחד לדאוג לכך שבנו מוחמד יירש אותו ‏‏[4].

הזרם המרכזי של השיעה, המכונה גם התריסריים סובר שאסמאעיל לא ירש את תפקיד האימאם, אלא אחיו מוסא אל-כאט'ם, בגלל שהוא נפטר בחיי אביו או בגלל שחטא בשתיית יין ‏‏[5].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]