אימאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אימאםתעתיק מדויק מערבית: אִמאם, إمام [= 'זה שלפני']) הוא תואר מנהיגות דתי מוסלמי, שהגדרתו שונה בזרמים השונים באסלאם.

סונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסלאם הסוני, האימאם הוא ראש המסגד, מנהל התפילה בציבור ודרשן. מכאן באה משמעות המילה: 'זה שלפני' - האיש שעומד לפני כולם במסגד. האימאם משיב במקרים רבים על פניות הקהילה בנושאי דת, ולעתים הוא גם מנהיג הקהילה. האימאם הוא לעתים קרובות האדם המשכיל ביותר בתחום הדת בקהילה, ה-עלימי (علِمي). חלק מהאסכולות המיסטיות באסלאם הסוני רואות בעומד בראשן את האימאם הנעלם, כולל המהדיה שבסודאן והאיבאדיה שבעומאן.

שיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסלאם השיעי, האימאם הוא ראש העדה המוסלמית כולה, מצאצאיו של עלי ושל חמיו מוחמד. לאימאם השיעי מיוחסות סגולות על-אנושיות ומיסטיות. ישנם שנים עשר אימאמים. לפי הזרם הראשי (התריסרי) של השיעה, נעלם האימאם השנים-עשר במאה ה-9, והוא עתיד לשוב באחרית הימים בתור המהדי.

איסמאעיליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי האיסמאעיליה האימאם השביעי הוא שנעלם ונסתר, אבל אחת הכתות שלה רואה באגא חו'אוף, ראשה, את האימאם. הזיידיה, שהייתה חלק מן השיעה עד ימי האימאם החמישי, מכירה בשרשרת רצופה של אימאמים גלויים ורואה בראשה, מלך תימן, את האימאם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

IconeIslam.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.