אסמאעיל ח'יר בכ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אסמאעיל ח'יר בכ היה מנהיג עלווי מהמאה ה-19.

ח'יר בכ נולד ב-1822 בחמאת (בסוריה) למשפחת מנהיג שבט המת'אורה ומשם ירש את תפקידו והונו. הוא פעל כדלבאשי, הנהיג כנופית שודדים. ב-1854 עם זיהוי התרופפות צבאית עות'מאנית בסוריה הוא רצה להתמנות למושל צאפיתא, אולם הוא הוגלה. כשחזר קיבל את התואר מושיר אל-ג'בל והשתלט על אזורים נרחבים. הוא התעשר על חשבון האוכלוסייה ושלט גם על סונים רבים. אסמאעיל חיזק את הסולידאריות בקרב הנציירים (השם המקובל לעלווים לפני המאה ה-20) וצבר כוח על האזור. העות'מאנים החלו לחפש דרכים לסלקו. ב-1858 הוא התקיף כפרים מוסלמים והפסיק להעלות מיסים לסולטאן. הסולטאן חידש את מינויו אך בו בזמן תכנן להפילו. בספטמבר 1858 כוח עות'מאני כיתר את אזור שלטונו, אסמאעיל תקף ראשון והפסיד בקרב. כוחות רבים נטשו אותו והוא ברח עם קרוביו לעלי אל-שילה, דודו, אשר בגד בו ורצח אותו. הנציירים ראו בו דמות על-טבעית. עם זאת, המרד שלו היה חסר יסוד אידאולוגי ונבע ממניעים אישיים. בנוסף, הוא לא שיפר את חיי הנוציירים שאמורים היו להיות בני בריתו.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Leon T. Goldsmith, Cycle of Fear – Syria's Alawites in War and Peace, גוגל ספרים, ‏2015 (באנגלית)