אפופניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלושה מעגלים וקו ישר המסודרים בצורה זו מזוהים על ידי האדם הצופה בהם כ"פרצוף".

אפופניה (Apophenia) היא מונח בפסיכולוגיה המתאר חוויה או ראייה של דפוסים או הקשרים בתוך מידע אקראי או חסר-משמעות. את המונח טבע ב-1958 קלאוס קונראד, שהגדיר אותו כ"ראייה של קשרים ללא מניע" המלווה ב"חוויה מסוימת של משמעותיות חריגה".

קונראד תיאר את התופעה בהקשר של עיוות המציאות הנגרם על ידי פסיכוזה, אך במונח נעשה שימוש שכיח לתיאורה בקרב אנשים בריאים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]