אפקט בומרנג

אפקט בומרנג מציין מנגנון פסיכולוגי, פוליטי או כלכלי, שבו פעולה מביאה לתוצאה הפוכה מזו המבוקשת.
בפסיכולוגיה חברתית אפקט בומרנג מתקיים כאשר לניסיון שכנוע יש השפעה הפוכה מהצפוי ומחזק את עמדות הנמען במקום לשנות אותן.
גורמים תאורטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפקט בומרנג הודגם בניסוי על ידי צוות חוקרים בראשות פרופסור צ'ארלס קיזלר. במהלך המחקר, הם יצרו קשר עם נשים צעירות בניו הייבן וגרמו להן לחתום על עצומה לטובת מידע על תכנון משפחה בבתי ספר תיכוניים לפני שחשפו אותן לתעמולה נגדית (חוברת נגד אמצעי מניעה). אנשים שנחשפו לתעמולה נגדית אמרו שהם בעד מתן מידע בנושא יותר מאשר אלה שלא קיבלו את החוברת. במקום לייצר שינוי גישה, חוברת זו חיזקה את עמדות הקולטים. תופעה זו[1] משמשת במיוחד במדע המדינה בניתוחי בחירות - ומתאים לשכנוע של מצביעים עבור מועמד בעת קריאת סקרים שליליים, או אפילו לתמיכה במפסיד שהוכרז, מתוך אהדה או רחמים[2].
אחד ההסברים המרכזיים לאפקט הבומרנג, הוא תאוריית התגובתיות הפסיכולוגית (Psychological Reactance) שפותחה על ידי הפסיכולוג ג'ק ברהם[3]. על פי התאוריה, כאשר אנשים חשים שניסיון לשכנע אותם מגביל את חופש הבחירה שלהם, הם עשויים לפתח התנגדות למסר ואף לאמץ עמדה הפוכה מזו שאליה התכוון המשכנע להוביל. תגובה זו נחשבת לניסיון להשיב את תחושת האוטונומיה וחופש הפעולה של הפרט.
לפי Byrne ו-Hart, אפקט הבומרנג עשוי להיווצר בשני מסלולים עיקריים: כאשר הנמען מתנגד למסר לאחר שהבין אותו, או כאשר הוא מתמקד ברכיבים בלתי רצויים של המסר ומפרש אותם באופן שונה מכוונת השולח[4].
מחקר בחן תוכנית שנועדה להפחית עמדות חיוביות כלפי אלימות בקרב ילדים[5]. החוקרים מצאו כי אצל חלק מהמשתתפים חלה דווקא עלייה בנכונות להשתמש באלימות לאחר החשיפה לתוכנית. ממצאי המחקר הצביעו על כך שבמקרה זה אפקט הבומרנג הוסבר טוב יותר באמצעות הטרמה (Priming) מאשר באמצעות תגובתיות פסיכולוגית.
יישומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפקט הבומרנג נחקר במגוון תחומים, בהם בריאות הציבור, פרסום, תקשורת, חינוך ותקשורת פוליטית. במקרים מסוימים נמצא כי מסרים שנועדו לעודד שינוי בעמדות או בהתנהגות עלולים לעורר תגובה הפוכה ולהפחית את יעילותם. מחקר בחן את השפעתם של מסרים בנושא שינוי האקלים ומצא כי בקרב חלק מהנבדקים, מסרים מסוימים הובילו דווקא לירידה בתמיכה במדיניות להתמודדות עם שינוי האקלים ולהעמקת הקיטוב בעמדותיהם[6]. החוקרים ייחסו תוצאה זו לתהליכי חשיבה מונעת ולהשפעת זהות חברתית על אופן עיבוד המסר. אפקט הבומרנג תועד גם בהתערבויות פסיכולוגיות. סקירה עדכנית של Rosenberg ו- Siegel מציינת כי תגובתיות פסיכולוגית ממשיכה לשמש אחד ההסברים המרכזיים לאפקט הבומרנג, וכי היא מספקת מסגרת תאורטית למחקרים העוסקים בשכנוע, תקשורת והתנהגות[7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכאל פרי, אפקט הבומרנג, באתר TheMarker, 28 בספטמבר 2001
- אפקט הבומרנג התקשורתי, באתר מראה, 1 ביוני 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ נקראת גם "אפקט חיצוני" או "אפקט אנדרדוג", מנותח על ידי הסוציולוגיה האמריקאית תחת המונח underdog effect
- ↑ Nelly Haudegand, Pierre Lefébure (2000). Dictionnaire des questions politiques. éditions de l'Atelier. p. 222..
- ↑ Jack W. Brehm, A Theory of Psychological Reactance, Academic Press, 1966
- ↑ Byren, s,; Hart, P.S., The Boomerang Effect: A Synthesis of Findings and a Preliminary Theoretical Framework, Annals of the International Communication Association, 2009
- ↑ Byrne, S.; Linz, D.; Potter, W. J., A Test of Competing Cognitive Explanations for the Boomerang Effect in Response to the Deliberate Disruption of Media-Induced Aggression, Mass Communication and Society, 2009
- ↑ Hart, P. S.; Nisbet, E. C., Boomerang Effects in Science Communication, Communication Research, 2012
- ↑ Rosenberg, B. D.; Siegel, J. T., Psychological Reactance Theory: An Introduction and Overview, Oxford Research Encyclopedia of Psychology, 2025