הטיה קוגניטיבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הטיה קוגניטיבית היא דפוס או נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט. [1][2][3]. הטיות קוגניטיביות הושפעו מהתפתחות אבולוציונית ולחץ הברירה הטבעית.

להבדיל מעיוותי חשיבה המאפיינים אנשים בעלי דיכאון, הפרעות חרדה והפרעות נפשיות נוספות, הטיות קוגניטיביות נחשבות מאפיין נפוץ של החשיבה האנושית הנורמלית.

המונח נטבע על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן בשנת 1972.

השפעות של הטיות קוגניטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיות קוגניטביות גורמות לאפקטי צפייה, כלומר השפעות (לא מודעות ולא מכוונות) של עורכי מחקרים מדעיים על תוצאותיהם. אחת ממטרות השיטה המדעית היא לצמצם את ההשפעה של אפקטי הצפייה על המדע.

הטיות קוגניטביות הן גם אחת הסיבות לאמינות הנמוכה של ממצאים אנקדוטליים, כלומר ממצאים שמתבססים על מקור בודד.

הטיות קוגניטיביות פוגעות גם באמינות של עדויות וממצאים משפטיים.

רשימת הטיות קוגניטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיות בהחלטות, אמונות והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפקט בומרנג - כאשר אנשים מגיבים לעדויות הנוגדות את אמונותיהם בהתחזקותן.
  • אפקט ברנום - נטייה להעניק דירוג נכוֹנוּת גבוה לתיאור חיובי, המתייחס כביכול אליו באופן ספציפי, גם אם בפועל התיאור כללי ומעורפל דיו כדי להיות ישים למגוון רחב של אנשים. אפקט פורר מסייע בהסברת נטייתם של אנשים רבים לקבל את נכונותם של תחומים פסבדו-מדעיים, כמו אסטרולוגיה, גרפולוגיה או ניבוי עתידות.
  • אפקט דו משמעות - נטייה לבחור באפשרות שהסיכויים שלה נמוכים יותר בגלל חוסר מידע.
  • אפקט המגירה - ממצאים אשר אינם תואמים את ציפיות החוקרים "נשכחים במגירה" (מכאן השם), מסיבות שנראות הגיוניות, ובהיעדרם ציפיות החוקרים מאוששות.
  • אפקט המסגור - נטייה להפיק מסקנות שונות מאותו המידע בהתאם למקור או דרך מהם הוא התקבל.
  • אפקט הקונצנזוס השגוי - נטייה של אנשים להשליך את דרך החשיבה שלהם על אנשים אחרים.
  • אפקט ניגוד - העלאה או הורדת משקל או מדידה אחרת בהתייחס לאובייקט הפוך במידותיו לנמדד שנצפה לאחרונה.
  • אפקט עדר - נטייה לעשות או להאמין בדברים בגלל רבים אחרים שעושים או מאמינים כך. מתייחס לחשיבת יחד.
  • אפקט פורר - נטייה להעניק דירוג נכוֹנוּת גבוה לתיאור חיובי, המתייחס כביכול אליו באופן ספציפי, גם אם בפועל התיאור כללי ומעורפל דיו כדי להיות ישים למגוון רחב של אנשים. אפקט פורר מסייע בהסברת נטייתם של אנשים רבים לקבל את נכונותם של תחומים פסבדו-מדעיים, כמו אסטרולוגיה, גרפולוגיה או ניבוי עתידות.
  • אפקט התקשורת העוינת - נטייתם של צרכני חדשות, התומכים באחד הצדדים בקונפליקט או בוויכוח, לתפוס את הדיווחים והסקירות בתקשורת על הנושא, כמוטות לטובת היריב. מחקרים הראו, כי נטייה זו קיימת בלא תלות במידת האיזון שבדיווח.
  • אשליית אשכולות - נטייה לראות במספר דגימות קטן מפיזורים אקראיים קוים ואשכולות בעלי משמעות.
  • אשליית כסף - נטייה לחשוב על כסף במושגים נומינליים במקום ריאליים.
  • דעה קדומה - רגש, לרוב שלילי, כלפי אדם אחר, עוד בטרם התקיימה עימו אינטראקציה חברתית, כל זאת על סמך השתייכותו החברתית של הפרט.
  • הזנחת הסתברות קודמת - מתרחשת כאשר מידע לא רלוונטי משמש כדי לערוך שיפוט הסתברותי, במיוחד כאשר מצויים ממצאים סטטיסטיים ביחס להסתברות.
  • הטיית אישור - ייחוס משקל רב יותר לממצאים המאשרים את השערות האדם, והתעלמות או ייחוס פחות משקל לממצאים הסותרים את השערות אותו האדם.
  • הטיית אמונה - אפקט המתרחש כאשר הערכת החוזק הלוגי של הטיעון מושפעת מיכולת להאמין במסקנה.
  • הטיית הכתם העיוור - נטייה לראות את עצמך פחות נתון להטיות מאנשים אחרים או כאחד שיכול לזהות יותר הטיות קוגניטיביות באחרים מאשר בעצמו.
  • הטיית בחירה - הטיה בצורת איסוף המידע. התעלמות מהטיית בחירה עלולה להוביל לפירוש שגוי של הנתונים ולמסקנות מוטעות.
  • הטיית דיווח - הטיה בדיווח של הנחקרים.נובעת מהרצון של הנבדק לרצות את הסוקר/החברה בה הוא חי ומושפעת רבות מאופן ניסוח השאלות. לעתים הטיית דיווח נובעת מהטיית זיכרון.
  • הטיית הישרדות - עיוות בניתוח סטטיסטי הנובעת מהישרדות מוטה של חלק ממדגם המחקר. כאשר הפרטים שבמדגם עברו תהליך בררני הקשור למאפייני הניסוי, נותרו רק הפרטים ששרדו את התהליך. במידה והניתוח הסטטיסטי יתחשב רק באוכלוסיית המדגם שסיימה את הניסוי, יוטו הנתונים בהטיית ההישרדות.
  • הטיית הנסיין - כשל היקש בו תוצאת ניסוי מושפעת מציפיות ותקוות של מלקטי הנתונים. סוג זה של כשל דומה מאוד לכשל דגימה מוטה, מצד זה שנוכחותו של הנסיין כצופה משפיעה על הניסוי, אך כאן ההשפעה נובעת לא מנוכחותו אלא מציפיותיו ומשאלותיו.
  • הטיית חופפות - נטייה לבדוק הנחות על סמך בדיקה ישירה במקום לבדוק תאוריות חלופיות אפשריות.
  • הטיית זיכרון - הטיה בנתוני מחקר הנובעת מחשיבה סלקטיבית‎ של הנחקרים. הטיית זיכרון היא סוג של הטיית דיווח.
  • הטיית נסיגה - נטייה לההנמיך בערכים/הסתברויות/תדירויות גבוהים ולהעריך יתר על המידה נמוכים בהתבסס על תצפיות העבר.
  • הטיית קשב - נטייה להתייחס יותר לגורם הגירוי הדומיננטי בסביבת מבצע את ההטייה ולהזניח את הנתונים הרלוונטיים בלקיחת החלטות.
  • הטיית תמיכה בבחירה - נטייה לזכור את הבחירות שלך כטובות יותר ממה שהיו בפועל.
  • היוריסטיקת הזמינות - יישום פשטני של היוריסטיקה בהערכת ההסתברות על בסיס הקלות שבה אפשר לדמיין את התוצאות.
  • הערכה בדיעבד - התשובה שאנשים נותנים לשאלת סבירות התרחשותו של אירוע מושפעת מהתרחשותו או אי-התרחשותו של אותו אירוע.
  • כשל המהמר - נטייה שבו מיוחסת הסתברות לאירוע אקראי, על בסיס התפישה שהתרחשויות עבר בסוג זה של אירוע משפיעות באופן כלשהו על הסבירות להתרחשות עתידית של האירוע.
  • כשל הסתברות קודמת - מתרחש כאשר מידע לא רלוונטי משמש כדי לערוך שיפוט הסתברותי, במיוחד כאשר מצויים ממצאים סטטיסטיים ביחס להסתברות.
  • כשל הצלף הבודד - אירוע שהתרחש באופן אקראי מוצג כאירוע נדיר הדורש הסבר סיבתי לא אקראי.
  • כשל לודי - שימוש שגוי במשחקים בתור מודל למצבים מציאותיים.
  • כשל צירופיות - הנחה שמצבים ספציפיים סבירים יותר ממצבים כלליים.
  • מהותנות - עמדה הגורסת כי לכל דבר בעולם יש מהות.
  • מפל הזמינות - תהליך חיזוק עצמי של האמונה בו אמונה רווחת עולה בסבירותה לכאורה כשהיא חוזרת ועולה בשיחות ברבים.
  • סטריאוטיפ - דעה קדומה ופשטנית, בעלת נימוקים לא מספקים, שקשה מאוד לשנותה.
  • עגינה - נטייה להתבסס על "עוגן" - מידע אליו התייחסו בעבר או פיסת מידע בקבלת החלטות עכשיוויות.
  • פראידוליה - תפיסת גירוי עמום ומעורפל כלשהו כמוכר ובעל משמעות (בעיקר בתמונות וקולות).
  • קללת הידע - בעל ידע מסוים יתקשה מאוד לחשוב על הידוע לו מנקודת מבטו של מי שחסר את הידע המסוים.
  • שנאת הפסד - נטייה להעדיף הימנעות מהפסדים מהשגת רווחים.

הטיות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב ההטיות האלו הן הטיות לפי תכונות.

  • אפקט דאנינג-קרוגר - מצב בו אדם בעל השכלה מועטה בתחום מסוים, מרגיש בטעות שהרמה שלו הינה גבוהה בהרבה מעל הרמה האמיתית שלו, ואילו אדם בעל השכלה מרובה מרגיש בטעות שרמתו נמוכה מרמתו האמיתית.
  • הטיית הצופה המשתתף - נטייה של אנשים לייחס את פעולותיהם שלהם לנסיבות החיצוניות, אך לייחס פעולות של אחרים לעולמם הפנימי.
  • הטיה לטובת העצמי - נטייה של אדם ליחס את כישלונותיו לגורמים ולנסיבות חיצוניים, בעוד את הצלחותיו הוא מיחס לגורמים פנימיים-אישיים.

הטיות וטעויות זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפקט גוגל - נטייה לשכוח מידע שניתן למצוא בקלות על ידי חיפוש באינטרנט.
  • הערכה בדיעבד - התשובה שאנשים נותנים לשאלת סבירות התרחשותו של אירוע מושפעת מהתרחשותו או אי-התרחשותו של אותו אירוע.
  • כלל שיא-סוף - שיפוט חוויות העבר שלנו כמעט אך ורק בהתאם לאיך שהרגשנו בשיאן (נעים או גרוע) וביחס לשאלה כיצד הן הסתיימו.
  • סוגסטיה - תהליך פסיכולוגי שבו בני אדם רגישים משנים את עמדותיהם, רגשותיהם ואמונותיהם ביתר קלות.
  • אפקט הגזע האחר - נטייה של אנשים ממוצא אתני אחד להתקשות בזיהוי אנשים ממוצא אתני אחר.

גורמים להטיות קוגניטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר רב של הטיות קוגניטיביות, שנובעות מגורמים שונים. לרוב הן מתרחשות באופן לא-מודע, ולעתים קרובות הן תוצאה משימוש בהיוריסטיקות, כלומר קיצורי דרך שבני אדם משתמשים בהם כדי לפשט את תהליכי החשיבה ולקצר את הזמן הדרוש לקבלת החלטות. בין הגורמים האפשריים להטיות קוגניטיביות נמצאים:

  • סלקטיביות (אופטימיות, פסימיות)
  • קונספציה
  • החלטה אינטואיטיבית

סיבות תאורטיות משותפות לחלק מן ההטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולג קומליק, אגוצנטריות והטיה לטובת העצמי בניהול משא ומתן, משאבי אנוש 259-260, עמ' 12-18 (2009).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תבנית:Kahneman D., Tversky A., 1972 "Subjective probability: A judgment of representativeness", Cognitive Psychology, volume 3, p. 430–454
  2. ^ Baron, J. (2007). Thinking and deciding (4th ed.). New York, NY: Cambridge University Press.
  3. ^ Ariely, D. (2008). Predictably irrational: The hidden forces that shape our decisions. New York, NY: HarperCollins.
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.