אפקט ההרמון (מדע)
בסוציולוגיה ובהיסטוריה של המדע, אפקט ההרמון במדע מתייחס לתופעה לפיה גבר מדען, הנמצא בעמדת כח, כראש מעבדה, שוכר נשים לצוות המחקר שלו. שתי דוגמאות בולטות לאפקט ההרמון הם הצוותים המדעיים של הפיתופתולוג, ארווין פרינק סמית (אנ'), והאסטרופיזקאי אדוארד צ'ארלס פיקרינג.
לארווין פרינק סמית שעבד וחקר במשרד החקלאות האמריקאי, הייתה תרומה מרכזית בהוכחה כי חיידקים עלולים לגרום למחלות אצל צמחים. הצוות שלו כלל עשרים עוזרות מחקר שחקרו בעיות חקלאיות שונות מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20[1].
צ'ארלס אדוארד פיקרינג, אסטרופיזיקאי ומנהל מצפה הכוכבים של מכללת הרווארד, ניהל צוות של חוקרות שנודע בשם מחשבות הרווארד. כל נשות הצוות, מעל לשמונים לאורך ארבעה עשורים, עסקו בעיבוד נתונים אסטרונומיים למחקר של פיקרינג[2]. כחלק ממכון סמית'סוניאן, פעלה החל מסוף המאה ה-19, לשכת האתנולוגיה האמריקאית (Bureau of American Ethnology) שעסקה בחקר הילדים בארצות הברית. הלשכה העסיקה אנתרופולוגיות רבות במחקרי שדה[2].
מספר סיבות אפשריות לאפקט ההרמון ובניהן עלויות שכר נמוכות יותר לנשים שאפשרו באותו התקציב להעסיק יותר עוזרות מחקר. נשים חוקרות לא היוו תחרות לראשי המעבדה לעומת, עוזרי מחקר שציפו מהם לממש את יכולותיהם[3]. כן, נשים היו עוזרות מחקר קבועות שנשארו לעבוד שנים רבות[2]. גורם נוסף הבולט במקרה של סמית הוא הדרה מובנת של נשים במשרד החקלאות האמריקאי שלא איפשר לנשים לגשת לבחינות לקידום למשרות בכירות.[4][5]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Margaret W. Rossiter, Women Scientists in America before 1920: Career patterns of over five hundred women scientists of the period reveal that, while discrimination was widespread, many women were working hard to overcome it, American Scientist 62, 1974, עמ' 312–323
- ^ 1 2 3 Margaret W. Rossiter, "Women's Work" in Science, 1880-1910, Isis 71, 1980, עמ' 381–398
- ^ Bianca Nogrady, Best Australian science writing 2015, Coogee, N.S.W: University of New South Wales Press, 2016
- ^ מרגרט וו רוסיסטר, נשים מדענים באמריקה: מאבקים ואסטרטגיות כדי 1940.
- ^ Rossiter, Margaret W., Women scientists in America : struggles and strategies to 1940, Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1982, עמ' 63
