אקלים-גייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אקלים-גייטאנגלית Climategate) היא סערה ציבורית שהתחוללה בעקבות חדירה ממוחשבת שארעה באוקטובר או בנובמבר 2009 למחשבי היחידה לחקר האקלים (CRU) באוניברסיטת מזרח אנגליה (UEA) בנוריץ' שבבריטניה. בעקבות הפריצה הודלף תוכנם של מסמכים רבים, בהם 1,071 מכתבי דואר אלקטרוני שנמעניהם או כותביהם היו חוקרים מובילים באוניברסיטה ונכתבו בין השנים 1996 ו-2009.[1]

בחליפת המכתבים בולטים מכתביהם של חוקרי אקלים בעלי מעמד מרכזי ב"פאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים" (IPCC), כמו פיל ג'ונס, העומד בראש היחידה לחקר האקלים; מייקל מאן מאוניברסיטת פנסילבניה, שהוא אבי גרף מקל ההוקי; קית' בריפה, מהחוקרים הבולטים בתחום הפלאוקלימטולוגיה (חקר ההיסטוריה של האקלים על־פי טבעות עצים וליבות קרח); וקווין טרנברת', שהיה המדען הראשי של IPCC בדוחות לשנים 2001 ו-2007.

הנושאים המרכזיים בחליפת המכתבים הם חילוקי הדעות בין החוקרים לבין עצמם, ובינם לבין אלו שערערו על תקפות ממצאיהם, שיטות חקר ובדיקה שונות ומידת אמינותן, התלבטויות האם וכיצד להיענות לבקשות לנתונים בהתאם לחוקי חופש המידע בארצות־הברית ובבריטניה, לבטים הקשורים בדוחות IPCC והמחקרים שייכללו בהם, ועוד. בין המסמכים בולטים בעיקר מסמכי קוד מקור וביאורים לקוד המקור של תוכנות עיבוד הנתונים של המרכז לחקר האקלים.

המכתבים וקוד המקור העידו, לטענת חוקרים, מבקרים ו"ספקנים" רבים, על פגמים בתהליכי מחקר, על הטיה ועל הסתרה של נתונים, הימנעות ממסירת מידע על מחקרים בניגוד לחוק, ועל ניסיונות להפעיל לחץ על כתבי־עת מדעיים לבל יפרסמו מאמרים של חוקרי אקלים "ספקנים".[2] לעומתם ניצבו חוקרים בולטים רבים, כמו ריצ'רד סומרוויל וקווין טרנברת',[3] שטענו כי הסערה, כביכול, מבוססת על ציטוטים סלקטיביים, מחוץ להקשרם, שבאו לחבל בהצלחתה של ועידת קופנהגן, שמוקדה הוא שינוי האקלים והצעדים הנדרשים לבולמו.

שמונה ועדות חקרו את הטענות ואת החומרים בפרשה ולא מצאו שום ראייה להונאה או להתנהלות לא תקינה מצד חוקרי האקלים.[4][5]

זהות ההאקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד עתה לא ידועים פרטים כלשהם על זהות ההאקר שביצע את הפריצה, או אם היו לו מסייעים בתוך המרכז לחקר האקלים. המידע על הקבצים שהכילו את חליפת המכתבים והמסמכים הופץ לבלוג של "ספקנים" ב-17 בנובמבר 2009[6] עם קישור לאתר FTP ברוסיה, ומשם עשה את דרכו למקומות רבים ברחבי האינטרנט. הבחירה הקפדנית של המסמכים, קוד המקור והמכתבים מצביעה על כך שהפורץ נהנה מידיעות נרחבות למדי על הנושאים שבהם רצה להתמקד, ורוב התכתובת אכן ממוקדת בנושאים מסוימים.

ב-2012 סגרה משטרת נורפוק את תיק החקירה בפרשת הפריצה, ללא תוצאות.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו [1] וכן [2] הנותנים אישור של האוניברסיטה ושל פיל ג'ונס לדבר הפריצה ולאותנטיות של המסמכים שנגנבו
  2. ^ [3] ו-[4]
  3. ^ [5]
  4. ^ https://www.deccanherald.com/content/61233/uk-climategate-inquiry-largely-clears.html
  5. ^ https://www.nytimes.com/2010/07/08/science/earth/08climate.html
  6. ^ [6]
  7. ^ Police closes UEA investigation‏, 18 ביולי 2012 (באנגלית)