שינוי אקלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
גרף המתאר את השינויים בריכוזי הCO2, הטמפרטורה וחלקיקי האבק באטמוספירה במשך 400 אלף השנים האחרונות, לפי מדדים שנמדדו בליבת קרח בתחנת המחקר ווסטוק שבאנטארקטיקה

שינוי אקליםאנגלית: Climate change) הוא שינוי באקלים כדור הארץ. בתחילת המאה ה-21, השימוש במושג זה כולל את תופעת ההתחממות העולמית שחלה בעשרות השנים האחרונות ומתייחס גם להקצנת תופעות מזג אוויר כגון בצורת ממושכת, שטפונות, סופות טרופיות, ברד כבד, קיפאון או טמפרטורות נמוכות קיצוניות (כדוגמת גל הקור הקיצוני בארצות הברית בינואר 2018 (אנ')). שינוי אקלים עלול להיווצר הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית.

המונח מתאר באופן כללי את השינויים בטמפרטורה הממוצעת המתרחשים במשך תקופות זמן שונות. שינויים אלה עשויים להיות תוצאה של שינויים טבעיים או פעילות אנושית. שינויי האקלים השפיעו על בני אדם מאז תחילת ההיסטוריה של האנושות, כשהאדם נע ממקום למקום ונאלץ להסתגל למקומות חדשים או לשינויים שהתרחשו בסביבתו. למשל - התייבשות הסהרה - השינוי ממקום פורח לשומם, גרמה להגירות הגדולות של האדם מחוץ לאפריקה בעבר הרחוק. כמו כן, בזמן עידן הקרח גובה פני הים ירד משמעותית והאדם היה יכול לנוע בין היבשות. כדור הארץ היה חשוף לשינויים רבים באקלים שגרמו בין היתר לאסונות טבע. אלה כוללים למשל את עידן הקרח הקטן, שהתרחש באירופה בתחילת ימי הביניים.

כיום, סוגיית שינויי האקלים נכנסה לתודעה הציבורית כתוצאה מן השינויים האחרונים המתרחשים ברמה הגלובלית (מאז שנות ה-70 של המאה העשרים). נושא זה, אשר מעסיק רבים, מתייחס בעיקר להתחממות כדור הארץ. צריכה להיות הבחנה בין שני המושגים השונים הנקראים בדומה "שינוי אקלים". שינויי האקלים ההיסטוריים שעיצבו את אקלים כדור הארץ בעבר הרחוק, נגרמו ממקור טבעי, אך שינוי האקלים העכשווי נגרם בעיקר על ידי השפעות אנתרופוגניות - כלומר פעילות אנושית - הקשורות בעיקר לתחילת התיעוש בעולם.

באופן דומה קיימים ניסיונות שונים של האדם להשפיע על מזג האוויר, אם בשל למקסם את התועלת לאדם למשל באמצעות הורדת גשם באזורים חקלאיים או למזער נזקים, כגון החלשת סופות טורנדו. פעילות זו מכונה גם הנדסת אקלים. קיימות תאוריות קונספירציה המתייחסות לפעילות האדם במטרה להשפיע על האקלים באמצעים מלאכותיים, כגון צמצום קרינת השמש החודרת את האטמוספירה ועל ידי כך קירור כדור הארץ או למתקן ה-HAARP המשמש באופן רשמי לחקר היונוספירה ועל פי תאוריות מאפשר שליטה במזג האוויר.

השפעות שינוי האקלים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דו"ח המשרד להגנת הסביבה בנושא היערכות ישראל לשינויי האקלים מ-2008, נמצא כי במהלך המאה ה-21 צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם בדגש על אגן הים התיכון, ובכך על ישראל. על פי תרחיש אחד, תהא עלייה של 1.5°C בטמפרטורה הממוצעת בישראל בשנת 2020 בהשוואה לשנים 1961-1990. על פי תרחיש נוסף, הטמפרטורה הממוצעת בישראל בשנים 2071-2100 צפויה לגדול בין 3.5°C עד 5°C. כמויות הגשמים בישראל צפויות לקטון ב-10% בשנת 2020, וב־20% בשנת 2050. השפעה צפויה נוספת היא גידול במספר האירועים הקיצוניים בישראל, במקביל עם ירידה בכמות העונות הגשומות. ההבדלים בכמויות המשקעים הממוצעות צפויים לגדול משנה לשנה. צפויה עלייה במספר ובתדירות אירועי אקלים קיצוניים, שנות בצורת חריפה, שיטפונות ואירועי שרב. יתר על כן, משכי הזמן בין פרקי השנה היבשים לרטובים צפויים לגדול. כלל ההשפעות האלו מצביעות על נטייה ברורה של שינוי באופי האקלים בישראל לאקלים צחיח ויבש. שינויים אלו ישפיעו בצורה משמעותית על ענף הביטוח, ענף האנרגיה, תעשיית החשמל, חקלאות, ניהול משק המים, ובצורה כוללת על התוצר הלאומי של ישראל. [1]

דיון המומחים בהשלכות הבריאותיות של שינויי האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיון בנושא שהתקיים בכנסת באוקטובר 2018, מספר מומחים העלו בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת סכנות בריאותיות שנובעות משינויי האקלים ושהם ממליצים למדינה להיערך לקראתן[1].

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, הציג נתונים על שפיעת נחלים נמוכה בגלל מיעוט משקעים לצד הגדלת צריכת האדם לשימושיו ולחקלאות. כמו כן, ציין שבגלל התערבויות משמעותית של האדם בטבע, יש עלייה באוכלוסיות של מינים שונים של בעלי חיים שעלולים להפיץ מחלות שמסוכנות לאדם ולחקלאות.

פרופסור אלי שוורץ, מנהל המכון לרפואה טרופית במרכז הרפואי שיבא, נתן כדוגמה למחלה שעלולה להתפרץ בעקבות ששינויי האקלים, זן של מחלת הלישמניה, לישמניה טרופיקה, אשר כבר החלה להתפשט בחלק מאזורי הפריפריה.

דוקטור מיה נגב מאוניברסיטת חיפה, הזהירה כי הממשלה לא הקצתה תקציב וכוח אדם לטיפול באוכלוסיות הפגיעות יותר לשינויי אקלים.

פרופסור שלומית פז, ראש החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, הציגה תמונת מצב: "עליית הטמפרטורה בים התיכון היא בחצי מעלה יותר מאשר בעולם כולו. הדבר משפיע על מערכות רבות כמו דיג ועל אירועי בצורת. אנו חיים בתחושה כאילו האוכלוסייה בישראל מוכנה ומסוגלת להתמודד עם גלי חום קיצוני אך חשוב לזכור שכ-20 אלף איש מתו באחרונה בגלי חום בארצות מערביות". גם היא הזהירה ממחלות שהחלו להיות נפוצות בדרום אירופה בגלל שינויי האקלים, ושקיים חשש שעם המשך שינויי האקלים יתפשטו המחלות גם לישראל על ידי יתושים.

נציגי משרדי הבריאות, הגנת הסביבה והרווחה שנכחו בדיון טענו בתגובה שנעשו הכנות שונות, כמו תוכניות טיפול אוכלוסייה והקצאות תקציב.

שינויי אקלים בולטים המתועדים בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל הקור במזרח התיכון המאה ה-11[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל קור קיצוני שרר באסיה המערבית משנת 1027 ועד 1060, והשפיע באופן עקבי על גידולי החקלאות. כבר בשנים 1031-1027 תיעדו תושבי המקום בכתביהם רעב גדול, מגפות ותופעות של נוודים אלימים, אשר מחפשים מזון וכרי מרעה פוריים במקביל לפשיטות ביזה על יישובים. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-11 החלו אירועי תסיסה ואלימות בשטחי השושלת הבויהית, אזור ח'וראסאן, ובשטחי האימפריה הביזנטית. פעמים רבות אירועים אלו נסובו סביב מחסור במזון, ונמצאה קורולציה בין אירועים אלימים אלו לבין שינויי האקלים, שגרמו לעליית מחירי המזון[2].

בתוך כמה עשורים, על רקע משבר אקלימי זה, רעב ומהומות, נפלה האימפריה הבויהית, הצטמצמו כוחה ושטחה של האימפריה הביזנטית, וכן נפגעו קשות והתמוטטו אימפריות מקומיות נוספות. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-11 באזור ח'וראסאן-עיראק-איראן, נהרגו על פי תיעודים שונים כשליש מהתושבים, בעקבות שילוב נסיבות של רעב, מלחמת אזרחים ומגפה משתוללת, שמקורן בחוסר יציבות בעקבות הבצורות[2].

אזור זה, שהיה בעיצומו של תור זהב תרבותי - במהלכו היו באותה עת באזור הספריות החשובות ביותר בעולם, והמלומדים והמשוררים החשובים ביותר בעולם, ואפילו כלל את תקופת הגאונים של יהדות בבל - איבד לאורך תקופת גל הקור את מעמדו בראש התרבות העולמית. הקשר בין משבר האקלים לבין סיומו של תור הזהב אינו ישיר ופתלתל וכולל שילוב רב של נסיבות, כך שיש היסטוריונים שממעיטים בחשיבות ההשפעה של גל הקור על תמורה זו, אולם ברור שהקשר ישנו[3].

עידן הקרח הקטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – עידן הקרח הקטן

עידן הקרח הקטן הוא כינויה של תקופה של התקררות שנמשכה בערך מהמאה ה-14 ועד לאמצע המאה ה-19, ולה שלוש נקודות מקסימום, בערך ב־1650, 1770 ו־1850, כשביניהן היו תקופות של התחממות קלה.

יש מחלוקת האם מדובר היה בתופעה גלובלית או בתופעה שהתרחשה רק בחצי הכדור הצפוני.

החורפים הקשים השפיעו על חיי האנשים בצורות מגוונות. אוכלסייתה של איסלנד נפלה ב־50%, ומושבות הוויקינגים בגרינלנד דעכו עד לסופן המוחלט. בצפון אמריקה, האינדיאנים יצרו אגודות כתגובה לחסר במזון. באירופה השתנתה האדריכלות כך שבמקום אח מרכזית אחת לכל בית, הבתים יחולקו לחדרים שבכל אחד מהם אח משלו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: התחממות כדור הארץ ושינויי אקלים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]