ארלין דיקנסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארלין דיקנסן
לידה 8 באוקטובר 1956 (בת 67)
ג'רמיסטון, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
arlenedickinson.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארלין דיקנסן (באנגלית: Arlene Dickinson; נולדה ב-8 באוקטובר 1956) היא מנהלת קנדית בעלת ותק של 20 שנה המתמחה בתחום השיווק. היא המנכ"ל והבעלים של חברת "ונטור תקשורת בע"מ" (Venture Communications Ltd)[1] וכן הבעלים של התאגיד "ארלין דיקנסן", אשר מוקדש לקידום יזמים על ידי השקעות ומימון, בין היתר באמצעות האתר החברתי YouInc.com[2].

דיקנסן מאמינה כי מטרתו של תחום השיווק הוא להוביל לפתרונות עסקיים. היא ידועה כאחת מחלוצי התחום. היא הצליחה להפוך את "ונטור תקשורת בע"מ" מחברה קטנה ומקומית לאחד מגופי השיווק העצמאיים הגדולים ביותר בקנדה עם משרדים בקלגרי, טורונטו ואוטווה.

ביוגרפיה/חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארלין דיקנסן נולדה בג'רמינסון, דרום אפריקה למשפחה ענייה מאוד. כשהייתה בת שלוש, אביה החליט על מעבר המשפחה מדרום אפריקה לקנדה משום שהאמין כי שם יהיו הזדמנויות כלכליות ומקצועיות טובות יותר וכך תשתפר איכות חייהם. דיקנסן בוגרת תיכון בקלגרי באלברטה. דיקנסן נישאה בגיל 19 ויש לה ארבעה ילדים. היא התגרשה בגיל 30. היום היא רווקה וסבתא לחמישה נכדים[3].

אביה של דיקנסן השפיע עליה רבות בדרך החשיבה כשאמר לה משפט אשר זכור לה עד היום: "תתייחסי לחיים כמסע ולא כיעד". כמו כן הוא הסביר לה את חשיבות העצמאות שלה בתור אישה שעומדת בזכות עצמה ולא בזכות הגבר שלצידה. חלומה של דיקנסן היה להקים משפחה ואכן חלום זה התגשם כאשר הייתה בגיל 19. אז התחתנה עם אחיו של החבר הכי הטוב שלה. עד גיל 27 היו לה שישה הריונות; ארבעה ילדים ושתי הפלות. אף על פי שלבעלה לא היה כסף, היא הייתה מאושרת משום שהיא השקיעה במשפחה שתמיד חלמה עליה. דיקנסן טוענת כי מעולם לא האמינה שהכסף גורם לאושר, אך כן האמינה כי כסף מפיג מתחים ולחצים[4].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 30, על דיקנסן עברה תקופה לא טובה. היא התגרשה, הייתה חסרת עבודה והייתה צריכה לתמוך בארבעה ילדים קטנים. במהלך הליכי הגירושים, השופט החליט כי לא תהיה לה משמורת מלאה על הילדים כיוון שאין לה את האמצעים הדרושים על מנת לפרנס את ילדיה. בשורה זו הייתה מאוד קשה עבור דיקנסן, כיוון והיא זאת שדאגה לממן את לימודיו של בעלה לשעבר, דבר שבסופו של דבר הותיר אותה חסרת כל. באותו זמן, אחות של הגרוש של דיקנסן סיפרה לה על משרה פנויה במכירות בתחנת טלוויזיה מקומית. היא התקבלה לעבודה והייתה טובה מאוד במכירות. למרות הצלחתה הגדולה בתפקידה החדש, היא איבדה את מקום עבודתה בשל קיצוצים בחברה. במהלך שהותה בתחנה, היא עבדה עם איש מכירות, אשר השיק חברה משלו בשם "ונטור תקשורת בע"מ". כששמע על מצבה הקשה של דיקנסן, הוא פנה אליה והציע לה לבוא כשותפה בחברה, והיא עבדה ללא משכורת כלל כשנתיים וחצי[5].

עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיקנסן הצטרפה ל"Venture Communications" ב-1988 וב-1998 הפכה לבעלים של החברה. היא הצליחה להפוך את החברה מחברה מקומית ואנונימית יחסית, לאחת החברות הגדולות והמוכרות בקנדה[6].

דיקנסן אומרת שההצלחה של החברה שלה הייתה בזכות ההבנה שיש לענות על צורכי השוק בניגוד למחשבה הישנה של סוכנויות שיווק. היא הצליחה ליצור מודל עסקי שאינו רק ייחודי אלא גם רווחי. לדיקנסן יש כמה מחשבות נוקבות על איך העידן החדש של הטכנולוגיה הדיגיטלית משפיע על תעשיית השיווק. היא מעודדת גישה עסקית המשלבת כישורי חיים עם כישורים עסקיים, ובעיקר מסתמכת על קשרים אישיים פנים מול פנים על מנת להעביר את סיפור החיים. דיקנסן מרגישה כי העידן הדיגיטלי "מפריע" לגישה העסקית שלה, היא טוענת שנעלמה האינטימיות בין האנשים (המשווקים ללקוחות)[7].

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיקנסן מוכרת בטלוויזיה העולמית כאשת חזון. מאז סתיו 2007, דיקנסן הופיעה כאחת "הדרקונים" בתוכנית "מאורת הדרקונים" של CBC – סדרת טלוויזיה בה יזמים מתחילים מציעים את הרעיונות עסקיים לפאנל של משקיעים. ב-2015, דיקנסן הכריזה שהיא עוזבת את התוכנית לאחר 9 עונות[8].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההישגים, החזון והמנהיגות שלה הוכרו במספר פרסים כגון: כניסה לרשימת ה-TOP 100 של הנשים החזקות ביותר בקנדה ולקטגורית ה-TOP 100 של בעלי העסקים המרוויחים ביותר במגזין Chatelaine[9]; פרס Pinnacle למצוינות ויזמות עסקית; אחת ממאה הנשים הכי חזקות ומשפיעות בקנדה; פרס מפעל חיים של רודיאו; פרס של אוניברסיטת מקגיל לניהול הישגים[10]; זכתה בהוקרה בתואר דוקטור מאוניברסיטת קונקורדיה[11]. פרס משמעותי נוסף הוא ההכרה בחברה שבניהולה - "Venture" כאחת מחמישים החברות המנוהלות בצורה הטובה והמוצלחת ביותר בקנדה במשך שלוש שנים רצופות[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארלין דיקנסן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]