ארתור מסלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור מסלן
Meszlény Artúr
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 10 באוקטובר 1875
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 במרץ 1937 (בגיל 61)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר ארתור מסלן, (במקור מסר-Messer; (בהונגרית: Meszlény Artúr; בודפשט, 11 באוקטובר 1875[1] – בודפשט, 23 במרץ 1937) היה שופט, עורך דין, פרופסור באוניברסיטה, סופר משפטי יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור מסר נולד במשפחה יהודית כבנם של עורך הדין פילפ מסר ושל ברתה היים. את הדוקטורט שלו במשפטים קיבל בשנת 1898 בבודפשט. מאותה השנה עבד כמתמחה בבית המשפט. ב-1902 עבר את בחינות לשכת עורכי הדין. ביולי 1907, קיבל הסמכה כפרופסור חבר במשפט פרטי/אזרחי הונגרי באוניברסיטת פרנץ יוזף בקולוז'וואר. לאחר פרקטיקה קצרה כעורך דין, החל לעבוד כנוטריון ציבורי בית המשפט כבר בינואר 1900 ולאחר מכן הועסק בבית המשפט הנפתי (כמו בית משפט השלום) של פשט כרשם ומזכיר משנה. משנת 1914 שירת במחלקה להכנת חוקים במשרד המשפטים. במקביל, מ-1911 עד 1917, היה פרופסור מן המניין ב"אקדמיה המזרחית למסחר". משנת 1917 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי של בודפשט. הוא פרש על פי בקשתו ב-1921 ולאחר מכן עבד כעורך דין מ-1921 עד 1937. בינתיים עבר התגורר בסגד. אשתו הייתה מרגיט צ'ייקל, בתם של פילפ צ'ייקל ושל רגינה טנצר, הם נישאו בבודפשט ב-2 באוגוסט 1924.[2] באוניברסיטת פרנץ יוזף בקלוז' הוענק לו גם כן תואר פרופסור מן המניין ב-1929.

משנת 1909 עד 1919 היה מסלן המזכיר של התאגדות עורכי הדין ההונגרית ולאחר מכן חבר ב"חבר האלקטורים של ההתאגדות" (The Hungarian Law Association) שהוא איננו לשכת עורכי הדין. משנת 1910 היה עורך הקורס החדש של האגודה ההונגרית למשפטים. הוא לקח חלק בעריכת הלקסיקון הגדול של רוואי. מ-1915 היה גם עמית ועורך של העיתון בשפה הגרמנית פסטר לויד. במהלך מלחמת העולם הראשונה השתלב משרד המשפטים באופן פעיל בניסוח חקיקה בנושא הליכי פשיטת רגל בכפייה ובפירוק מוסדות פיננסיים. בשנות ה-20 הפך למומחה ופעיל בניסוח חוקים בנושאי תחרות בלתי הוגנת וחדלות פירעון. לבקשת שר המשפטים ההונגרי, עסק רבות ברפורמה בדיני המניות ובהצעה לספר חוקים אזרחי במחצית השנייה של שנות ה-20. בשנת 1925 היה אחד המייסדים והעורכים הראשיים של כתב העת המשפטי "החוק האזרחי" (Civil Law), יחד עם פרופסור שאלאמון בק ועם אישטוואן וראנאי (מקודם שטרן, שהיה התובע הכללי של בירת הונגריה בודפשט והובא למנוחות בבית הקברות היהודי של אובודה). מסלן נשאר חבר במערכת כתב העת עד מותו.[3] בשנת 1929 הוענק לו תואר "יועץ מועצת השרים" (ממשלה).

בהקדמתו לגיליון הראשון של כתב העת "המשפט האזרחי" כתב: "שלא יהיה החוק - שהוא שיקוף אמיתי באופן בלתי נמנע של התפיסה המוסרית הבסיסית של כל החברה - שעיר לעזאזל עיקש ומוכן לשרת, אלא כהנת גאה של האמת. והחוק לא צריך להיות סוג של אכיפה אלימה, אלא מגן שמגיש הגנה בטוחה ומוכן לקבל לחיקו כל אחד שבורח מאלימות".

מסלן היה מומחה מרכזי במשפט אזרחי ומשפט פרטי; בנוסף ל"משפט האזרחי" (Polgári Jog), כתביו פורסמו בעיקר בכתבי העת "העלון המשפטי" (Jogtudományi Közlöny) וב"עבודת גמר של איגוד המשפט ההונגרי" (Magyar Jogászegyleti Értekezések). יצירתו העשירה במשפט תרמה להשלמת מגמת המשפט החברתי הפרטי, לפריחה של "זכויות האזרח" ההונגרי במאה ה-20 ולהעלאת הסטנדרט של חקיקת המשפט המסחרי. ספר זיכרון יצא לאור בבודפשט בשנת 1936 לרגל יום הולדתו ה-60.

תפקידיו הציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנות ה-20 היה חבר באגודה לענייני חוץ ההונגרית,
  • משנת 1924 היה נשיא חטיבת בודפשט של לשכת עורכי הדין הלאומית ו
  • נשיא "אגודת הדיונים של עורכי הדין האזרחיים".[3]

עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Beck Salamon: Dr. Meszlény Artur [nekrológ]. = Polgári Jog, 1937. XIII. évf. 4. szám, p.201–203.
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái. XVIII. köt. Viczián János (sajtó alá rend.). Budapest, Argumentum–MTA Könyvtára, 1999.
  • Kolosváry Bálint: Meszlény Artur. In: Emlékkönyv Meszlény Artur születésének 60. évfordulójára. Budapest, Politzer Zsigmond, 1936.3–5.
  • A magyar állam élete. Karczag Vilmos (szerk.). Budapest: Magyar Állam-élet Monográfiája Kiadóvállalata, 1932. p.735.
  • Meghalt Meszlényi Artúr táblabíró [nekrológ]. = Esti Kurir, 1937. XV. évf.március 25. p.6.
  • Meszlény Artúr. In: Szegedi egyetemi almanach, 1921–1995. Szeged: Hungária, 1996. p.51.
  • Székely László: A szociális magánjog személyiségképe [Meszlény Artúr munkássága]. In: Liber amicorum. Ünnepi dolgozatok Gyertyánfy Péter tiszteletére. Budapest: ELTE ÁJK Polgári Jogi Tanszék, 2008. p.325–351.
  • Vészi Mátyás: Gyászbeszéd Meszlény Artur ravatalánál. = Polgári Jog, 1937. XIII. évf. 4. szám, 203–205. p.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség születési akv. 1417/1875. folyószáma alatt".
  2. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 295/1924. folyószáma alatt".
  3. ^ 1 2 http://dtt.ogyk.hu/hu/component/k2/item/312-meszleny-artur