אנימטרוניקה
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
אנימטרוניקה (Animatronics, הלחם של המילים "הנפשה" (animation) ואלקטרוניקה) הוא תחום המשלב בין רובוטיקה, מכניקה, בובנאות ופיסול במטרה ליצור דגם נע של בעל חיים (אמיתי או בדיוני) כדי להמחיש כיצד נראה והתנהג שהיה חי.
מכונות בעלות מאפיינים כאלו' "בובות מכניות", אמנם על בסיס טכניקה מוגבלת, יוצרו כבר בעת העתיקה במזרח הרחוק ובמערב. עם התפתחות המכניקה המדויקת מראשית העת החדשה שוכללו מכונות אלו והן הופיעו בשלל צורות.
בימינו תחום האנימטרוניקה נפוץ בעיקר בקולנוע, בפארקי שעשועים ובתערוכות מדע פופולרי, בעיקר של דינוזאורים, המיועדות לילדים.
דגם אנימטרוני או בובה אנימטרונית הוא סוג של בובה מכנית הכוללת שלד רובוטי הניתן לשליטה מבחוץ, שעליו מולבשת עטיפה (בדרך כלל עשויה מלטקס, גומי או פלסטיק) עם טקסטורה המדמה את המראה החיצוני של בעל החיים. רמקולים המוצבים ליד הבובה מספקים אפקטים קוליים (לרוב שאגות למיניהן ורעשי רקע). בניגוד לבובות מכניות עתיקות, בובה אנימטרונית היא בדרך כלל גדולה, בייחוד כאשר מדובר בבובות אנימטרוניות של בעלי חיים גדולים, כגון דינוזאורים. בובות אנימטרוניות של תערוכות ופארקי שעשועים מוגבלות בדרך כלל לסט מסוים וסופי של פעולות החוזרות על עצמן, בעוד שבובות אנימטרוניות ליצירת אפקטים מיוחדים בסרטי קולנוע נשלטות בשלט רחוק על ידי מפעיל אנושי במטרה לאפשר להן מגוון רב של תנועות וריאליזם.
השימוש הידוע ביותר בבובות אנימטרוניות בקולנוע היה ככל הנראה בהפקת סרט המדע הבדיוני וההרפתקאות "פארק היורה" של סטיבן ספילברג. בסרט זה שוחזרו הדינוזאורים הן באנימציה ממוחשבת והן באמצעות בובות אנימטרוניות בגודל מלא, כאשר הידועות שבהן הן הטירנוזאורוס רקס שמבצע סצנות פעולה רבות בסרט, והטריצרטופס החולה.
