בומבינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בומבינו
Bombino
Bombino-Niger.JPG
לידה 1 בינואר 1980 (בן 39)
ניז'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Partizan Records,Nonesuch Records
www.bombinomusic.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אומרה "בומבינו" מוקטר (Omara "Bombino" Moctar) בן שבטי הטוארג, הוא זמר-יוצר וגיטריסט בינלאומי מאגאדז שבניז'ר. המוזיקה שהוא יוצר מתכתבת לעיתים קרובות עם הבעיות הגאופוליטיות של שבטי הטוארג ונכתבת בשפת הטוארג, הטאמאשק[1]. בנוסף, אומרה חבר מרכזי בלהקת "קבוצת בומבינו". ב-2010 יצא הסרט הדוקומנטרי "אגאדז, המוזיקה והמרד", כאשר אומרה משחק בתפקיד הראשי את עצמו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בומבינו נולד ב-1980 בטידנה, ניז'ר, מחנה מקומי של שבט הטוארג כ-80 קילומטר צפון-מזרחית לאגאדז. אומרה חבר בשבט האיפוגס (Ifoghas tribe) ששייך לקונפדרציה השבטית הטוראגית קל איר (Kel Air). בעקבות פריצת מרד שבטי הטוארג ב-1990 בממשל הניז'רי, בומבינו, ביחד עם אביו ואימו, נאלצו להמלט לאלג'יריה השכנה על מנת לשמור על ביטחונם[2]. התפרצותו של המרד נבעה מפגיעת הממשל הניז'רי בעצמאות השבטים, כאשר שמם של הנוודים הטוארגים החיים במדבר סהרה הולך לפניהם בכל מה שקשור לשמירה על עצמאותם ובסירובם לקבל כל מרות העלולה לפגוע בחופש או בתרבות שלהם[3].במהלך תקופתו בגלות קרובים שהגיעו לבקר השאירו באחד הביקורים גיטרה, ובומבינו החל ללמד את עצמו לנגן[4]. עד מהרה הצטרף ללהקתו של נגן הגיטרה המצליח בן שבטו חג'ה ביבי, שם, כצעיר בחבורה זכה לכינוי הדבק בו עד היום "בומבינו", שמשמעותו ילד קטן, הנגזר מהשפה האיטלקית השגורה באלג'יריה ולוב. במקביל לעבודתו כמוזיקאי, אומרה עבד כרועה צאן במדבר ליד לוב. בשנת 1997 חזר למולדתו ובמהרה שלט ברזי הצלילים השבטיים של בני עמו[2].

הבמאי הישאם מאייט (Hisham Mayet) הצליח לאתר ולהקליט את בומבינו ואת להקתו האלקטרונית קבוצת בומבינו ב-2007 בעת הופעתם בחתונה. ההקלטות האלו, ביחד עם הקלטות הופעות אקוסטיות שביצעו, הוצאו לאור ב-2009 באלבום "Group Bombino - Guitars from Agadez, vol. 2." על ידי חברת ההקלטות "Sublime Frequencies"[5]. מאוחר יותר בשנת 2007 המתיחות בניז'ר שוב עלתה והתפרץ מרד נוסף של שבטי טוארג[3]. בתקופה זו, כחלק מניסיון לעצור את המרד, הממשל הניז'רי החרים את כל הגיטריסטים של בני השבט טוארג. כלי הגיטרה נראה בעיני הממשל כסמל המרד, כיוון שבעזרת הגיטרה בני הטוארג ליוו שירים שנכתבו על מנת ללמד את הקהילה על מטרות המרד. בומבינו ציין בנושא באחד מראיונותיו: "אני לא רואה את הגיטרה שלי ככלי נשק, אלא כפטיש שבעזרתו ניתן לעזור לבנות בית לבני שבט הטוארג"[6]. כתוצאה מהמרד שניים מחברי להקתו של בומבינו הוצאו להורג, ולכן הוא נאלץ להימלט לגולה[7].

בינואר 2010, בסיום המרד, היה באפשרותו של בומבינו לחזור לביתו באגדאז. על מנת לחגוג את סוף הקונפליקט נערכו קונצרטים גדולים בבסיס המסגד הגדול באגדאז. בומבינו ולהקתו ניגנו בפני מעל אלף אנשים בהופעה, כאשר כולם רקדו וחגגו את סוף מאבקם.

במהלך שהותו של בומבינו בגולה בבורקינה פאסו, התסריטאי רון ווימן שמע הקלטה של יצירותיו והחליט לאתר אותו. ווימן עודד את בומבינו להקליט כראוי את המוזיקה שלו, ובהסכמתו של בומבינו הם יצרו אלבום ביחד באגדאז, בעזרתו של כריס דקטו, מלחין מוזיקה לסרטים ידוע. תקליטיו של בומבינו הגיעו לשיאם באלבומו "אגדאז" ששוחרר באפריל 2011, כאשר אלו הופיעו לראשונה בראש הדירוג העולמי של iTunes[8].

ההצלחה של האלבום "אגדאז" משכה אל בומבינו מוזיקאים מובילים, כשביניהם דן אורבך מלהקת הקלידים השחורים (The Black Keys). ביוני 2012, אורבך התחיל להפיק את אלבום הסולו הבינלאומי השני של בומבינו הנקרא "Nomad". האלבום שוחרר על ידי חברת ההקלטות Nonesuch Records ב-2 באפריל 2013[4][9], והגיע למקום הראשון בדירוג העולמי של iTunes ובדירוג העולמי של Billboard[4][10]. בומבינו החל בסבב הופעות בארצות הברית במאי 2013[4]. הסבב כלל הופעות בפסטיבלי מוזיקה גדולים, כולל Bonnaroo ופסטיבל ה-Newport Folk. ב-2013, בומבינו הוזמן לפתוח את ההופעות של רוברט פלאנט, אמאדו ומרים וגוגול בורדלו[11].

ב-1 באפריל 2016, בומבינו שחרר את אלבומו הבינלאומי השלישי "Azel" שהופק על ידי דויד לונגסטרס בחברת "Dirty Projectors". האלבום מציג את ניגונו של בומבינו בגיטרה במרכז הבמה, כאשר הוא נשאר נאמן לשורשיו הבלוזיים המדבריים כאשר הוא שר בשפת מולדתו הטמאשאק[12].

כיום, במבינו זוכה להשוואות מחמיאות בידי מבקרי מוזיקה בולטים לשורה של מוזיקאים חשובים, כגון ג'ימי הנדריקס וקרלוס סנטנה. במגזין המוזיקה הידוע ה"רולינג סטון" נכתב על אלבומו Nomad "התאמה מושלמת בין סאונד ונשמה שמציגה גיבור גיטרה חדש"[13]. ברזומה של אומרה שלושה אלבומים מוצלחים והוא נחשב לגיבור תרבות בניז'ר ומייצג דור חדש של טוארגים.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Musica White Summer 2016.jpg
  •  2009 - Group Bombino - Guitars from Agadez, vol. 2 (Sublime Frequencies)
  •  2010 - Agamgam 2004 (Reaktion)
  •  2011 - Agadez (Cumbancha)
  •  2013 - Nomad (Nonesuch)
  •  2016 - Azel (Partisan)
Africa Now! (2016) - Bombino - Apollo Theater.jpg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בומבינו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tsioulcas, Anastasia (24 March 2013). "First Listen: Bombino, 'Nomad'". NPR.org. Retrieved 25 March 2013
  2. ^ 2.0 2.1 "Bombino Biography". Cumbancha.com. Retrieved 25 March 2013
  3. ^ 3.0 3.1 Susan J. Rasmussen (1996). "Tuareg". In David Levinson. Encyclopedia of World Culture, Volume 9: Africa and the Middle East. G.K. Hall. ISBN 978-0-8161-1808-3.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 "Bombino's New Album Nomad Due April 2nd". Cumbancha.com. 1 February 2013. Retrieved 25 March 2013.
  5. ^ "Group Bombino: Guitars From Agadez Vol. 2 LP". SublimeFrequencies.com. Archived from the originalon 25 February 2012. Retrieved 25 March 2013.
  6. ^ "Interview with Bombino: "I envied Jimi Hendrix's freedom"". artistxite.com. Retrieved 25 July 2013.
  7. ^ Turner, Jill (10 February 2010). "Bombino gets European release for his album Agadez on Cumbancha". GondwanaSound.com. Archived from the original on 23 July 2012. Retrieved 25 March 2013.
  8. ^ Heselgrave, Doug (8 February 2011). "Silk and Sandpaper - new music from the desert". NoDepression.com. Retrieved 25 March 2013.
  9. ^ "Nonesuch to Release New Album from Tuareg Guitarist/Singer Bombino in Early 2013". Nonesuch.com. 5 November 2012. Retrieved 25 March2013.
  10. ^ "Bonnaroo Bio". Bonnaroo.com. 13 June 2013. Archived from the original on 15 June 2013. Retrieved 13 June 2013.
  11. ^ "Bombino Official Tour Dates". bombinomusic.com. 13 June 2013. Retrieved 13 June 2013
  12. ^ Bombino: Azel, Pitchfork (באנגלית)
  13. ^ Nonesuch Records Bombino, Nonesuch Records Official Website (באנגלית)