בידוד אקוסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חדר עם ציפוי קירות ותקרה עבה ומחוספסת במיוחד למניעת מעבר קול מן החוץ, מניעת כניסת קול פנימה ומניעת הד.
לוחות למניעת הד - פריטי בידוד אקוסטי, תלויים מתקרת רחבת בית הספר היסודי "רמות", באר שבע, ישראל.
מחסום לרעש, לצד כביש ראשי בפולין.

בידוד אקוסטי הוא סידור המקטין את מעבר אנרגיית קול בין שני חללים או מקטין את ההד בתוך חלל אחד.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידוד אקוסטי בבנייה עשוי לשמש לצרכים הבאים:

  • שמירה על השקט על ידי מניעת כניסת רעש מבחוץ:
    • בהכנת אולפני הקלטה.
    • בחדרי הרצאות או חדרי כיתה.
  • מניעת מטרד רעש לשכנים:
  • מניעת הד:
    • בהכנת אולפני הקלטה.
    • בחדרי הרצאות או חדרי כיתה.

בידוד אקוסטי טוב הוא תנאי בנגישות בנייה לאנשים עם לקות שמיעה או לקות ריכוז.

הגורמים המשפיעים על הבידוד האקוסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי חדירת רעש:

  • מיקום דלתות, חלונות ופתחי אוורור הן זה ביחס לזה (מעבר קול מחדר לחדר) והן ביחס למקורות רעש חיצוניים (הכביש הסמוך).
    • מיקום המזגנים או מכשירים רועשים אחרים ביחס לחלונות, לדלתות ולפתחי האוורור.
  • מקדם העברת הקול בחומר הבנייה (בחומרים מוקצפים עובר פחות קול).
  • קירות, דלתות וחלונות רב שכבתיים מעבירים פחות קול.
  • מיקום החלל ביחס לחללים אחרים שבהם יש הד רב או שמתנקז אליהם רעש רב.

מניעת הד:

  • חיספוס הקירות (ככל שיותר מחוספס יש פחות הד).
  • ריהוט - ככל שחדר מלא ביותר חפצים, כך יש בו פחות הד.
  • גודל החלל - ככל שהתקרה גבוהה יותר והקירות רחוקים יותר זה מזה, כך לוקח להד זמן רב יותר לחזור מהקירות ומהתקרה וקל לתפוש את קיומו. לעומת זאת, בחללים קטנים ההד מגיע לאוזן תוך זמן קצר אחרי הצליל המקורי והמוח אינו מפריד אותו מהצליל המקורי.

הגברת הקולות הרצויים:

  • השמת מקור הקול הרצוי (המרצה או התזמורת) בתוך מבנה דמוי קונכייה, היוצר מראה לגלי הקול.
  • בחדר כיתה ארוך בו יושבי הספסלים האחוריים מתלוננים כי הם לא שומעים היטב את המרצה ניתן לצפות בחומר מחוספס את השליש הראשון והשליש השלישי של התקרה, ובחומר חלק את השליש האמצעי של התקרה. באופן זה תוגבר העברת הקול מקדמת הכיתה אל חלקה האחורי ביחס לקולות שמקורם במרכז חדר הכיתה.

שיטות וחומרים לבידוד אקוסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקת האיכות האקוסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את איכות השמע בכיתה בודקים בעזרת קבוצת אנשים בעלי יכולת שמיעה מקובלת. מעמידים אחד האנשים בעמדת המורה ומושיבים את שאר האנשים במקומות שונים בכיתה. האדם שבעמדת המורה מקריא רשימה של מילים מקריות כאשר הוא מחזיק מכשיר למדידת עוצמת קול (מד דציבל) ומוודא שהוא אינו מרים את קולו. שאר האנשים כותבים את מה שאומר האדם שבעמדת המורה כפי שהם שומעים את הדברים. אם יש לשומעים מעט שגיאות שמיעה, משמע שקל לשמוע את האדם שבעמדת המורה. ניתן לחזור על מדידה זו כאשר רשימת מילים מקרית אחרת מוקראת במקום אחר בחדר כדי לוודא שקשה לשמוע תלמיד מרעיש.

את מידת ההד בחדר ניתן לבדוק על ידי מחיאת כף והמתנה להד. אם יש הד ברור למחיאת הכף, יש לשפר את סידורי מניעת ההד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub comp.png ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.