בית ספר יסודי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |

בית ספר יסודי הוא מוסד ידע ומיומנויות בו לומדים הילדים בדרך כלל במשך שש שנים, והוא בדרך כלל מסגרת חובתית לאחר הגן ולפני חטיבת הביניים.
מוכנות לבית הספר היסודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדי לעמוד בציפיות של החינוך המוקדם, על הילדים להפגין רמה נאותה של עוררות רגשית ומוטיבציונית, אשר תסייע ולא תפריע ליישום של תפקודים ניהוליים הנדרשים לצורך ביצוע של מטלות לימודיות[1].
לצורך כך, תהליך המוכנות מתחיל כבר בגן הילדים, עוד לפני הכניסה לבית הספר. אחת הדרכים לתרגל את הקואורדינציה ותיאום עין-יד שעליהן מתבססת הכתיבה היא שימוש בספרי צביעה.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות למדינה, בית הספר היסודי נקרא "בית ספר עממי" והיה שמונה-שנתי, מכיתה א' עד כיתה ח', ואחריו עלו לבית הספר התיכון הארבע-שנתי, מכיתה ט' ועד י"ב. כיום, במרבית[דרוש מקור] מוסדות מערכת החינוך, בית הספר היסודי הוא שש-שנתי (כיתות א'–ו'), ולאחריו חטיבת ביניים תלת-שנתית (ז'–ט'), ולבסוף בית ספר תיכון תלת-שנתי (י'–י"ב).
בכמה בתי ספר בארץ מאורגן החינוך ההתחלתי במסגרת של חטיבה צעירה, הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.
נתוני מערכת החינוך שנת תשפ"ה[2]
| תלמידים* | פעוטות** | עובדי הוראה*** | עולים לכיתה א' | עולים לכיתה י"ב |
| 2,558,000 | 217,928 | 236,000 | 179,300 | 144,000 |
* מתוך תלמידי בתי הספר: 1,174,000 ביסודי, 335,000 בחט"ב, 514,000 בחט"ע (סה"כ 2,023,000)
** מתוך תלמידי גני הילדים: 338,000 בגני טרום חובה, 197,000 בגני חובה (סה"כ 535,000)
*** מתוך עובדי הוראה: 5,754 מנהלים/ות, 208,000 מורים/ות, 24,200 גננים/ות
| תלמידים זכאי
חינוך מיוחד |
תלמידים מחוננים
ומצטיינים |
תלמידים בחינוך
החרדי |
תלמידים בחינוך
הערבי |
| 354,000 | 180,000 | 562,000 | 530,000 |
זרמים בחינוך היסודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני קום המדינה היו במערכת החינוך שלושה זרמים, מפלגתיים באופיים: הזרם "הכללי", זרם "המזרחי" (הדתי), ו"זרם העובדים" של מפלגת העבודה. לאחר קום המדינה המשיכו זרמים אלה להתקיים, וב-1949 נוסף להם הזרם של אגודת ישראל. משנת 1953, עם חקיקת חוק החינוך הממלכתי, אוחדו שני הזרמים החילוניים, "הכללי" ו"זרם העובדים", לחינוך הממלכתי, ואילו הזרם הדתי נותר עצמאי ונקרא "חינוך ממלכתי דתי". בתי הספר של החרדים ושל אגודת ישראל נותרו מחוץ למסגרת הממלכתית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האגף לחינוך יסודי, באתר משרד החינוך
- האגף לתוכניות לימודים, תוכנית הלימודים בית הספר היסודי, באתר משרד החינוך והתרבות
- "הגיל הרך", מתוך "פרקים בתולדות החינוך בישראל", באתר משרד החינוך
- שירה בסר-בירון, "הסתגלות ילדים לבית הספר היסודי - השוואה בין ילדים שהתחנכו בחטיבה צעירה וילדים שהתחנכו בגן רגיל לאורך שתי השנים הראשונות בבית הספר", באתר "הגיל הרך"
- בית ספר יסודי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בתי ספר יסודיים, דף שער בספרייה הלאומית- חוזר מנכ"ל, 2023, חטיבות צעירות (גן וכיתות א', ב') ומקומן במערכת החינוך
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
- ↑ משרד החינוך, נתוני מערכת החינוך תשפ"ה, באתר https://www.gov.il/he/pages/data-2024