לדלג לתוכן

בית הכנסת הגדול של בזאנסון

בית הכנסת הגדול של בזאנסון
synagogue de Besançon
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת 2 rue Mayence, 23c, quai de Strasbourg עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בזאנסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים הקהילה היהודית של בזאנסון
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1867–1870 (כ־3 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 1869
אדריכל פייר מרנוט עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו-מורית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 47°14′29″N 6°01′17″E / 47.24133333°N 6.02144444°E / 47.24133333; 6.02144444
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תוכנית בית הכנסת:
A: גנים.
B: מבואה.
C: אולם התפילה.
D: עזרת נשים.
E: אולם אחורי לא בשימוש .
1: התיבה.
2: אורגן.
3: חנוכייה.
4: כיסא.
5: לוחות זיכרון.
6: מגדלים-צריחים.

בית הכנסת הגדול של בזאנסון (בצרפתית: Synagogue de Besançon, ביידיש: שול פון בעזאנסאן, בערבית: كنيس بيزانسون ) נמצא במזח שטרסבורג ברובע בטאנט. בנייתו נמשכה בין השנים 1867 – 1870. זהו בית הכנסת הראשון שנבנה מהיסוד על ידי הקהילה היהודית בבזאנסון.

עם חזרת היהודים לעיר לאחר המהפכה הצרפתית, ראשי הקהילה הגישו לעירייה בשנת 1792 בקשה לקבלת היתר לבניית בית כנסת בבזאנסון. הרשויות העניקו להם היתר להתכנס במנזר פרנציסקני עתיק (לימים בית הספר התיכון על שם לואי פסטר). לא ידוע כמה זמן השתמשה הקהילה במקום זה אך ידוע שעד שנת 1830, בני הקהילה הקימו בתי כנסת בדירות שהושכרו לצורך כך מאנשים פרטיים. בשנת 1830 הקהילה הקימה בית כנסת בקומה שנרכשה על ידה בבניין ברחוב מדלן מס' 19 ועוצבה על ידי האדריכל המקומי פייר מרנוט.[1]

בשנת 1861 הקהילה מנתה בין 600 ל-700 איש והתעורר שוב הצורך בהרחבת בית הכנסת, לכן הוגשה בקשה לעירייה לרכישת מגרש במרכז העיר. הקהילה התחייבה לשלם את כל ההוצאות הקשורות לבניית בית הכנסת החדש. תושבי השכונה החדשה סנט-אמור, בו נמצא המגרש שהוצע לקהילה, התנגדו לבניית בית הכנסת בטענה שזאת שכונת מגורים, לכן העירייה הציע מגרש חליפי באזור מזח נפוליאון, ברובע בטאנט בו התגוררו יהודים רבים. הרכישה אושרה בצו מלכותי בשנת 1867. תוכנית הבניין, שעוצב על ידי פייר מרנוט בסגנון נאו-מורי, הוגשה לוועדת האדריכלות המחוזית. התוכנית נדחתה בטענה שהיא לא כלכלית ולא אסתטית וכוללת עיצוב שנראה יקר מדי לאותה תקופה. האדריכל הגיש תוכנית חדשה שעלות ביצועה 94,349.55 פרנקים, לא כולל קישוטים של החזית שנדרשו על ידי העירייה. העלות הסופית הייתה 145,106 פרנקים. הקהילה הצליחה לגייס באמצעות חבריה 70,000 פרנקים (בתוכם 20,000 פרנקים תרומה של משפחת וייל-פיקארד) וקיבלה הלוואה של 70,000 פרנקים. השתתפות הרשויות, כפי שמתבטאת בצו מ-24 באפריל 1869, הייתה 10,000 פרנקים. אבן הפינה הונחה בשנת 1867 והבנייה הושלמה סופית בשנת 1870.

חנוכת בית הכנסת התקיימה ב-18 בנובמבר 1869, למרות שהבנייה הסתיימה סופית רק בינואר 1870. ספר התורה ולוחות הברית הועברו מבית הכנסת הישן לחדש על ידי הרב הראשי לצרפת, לזר איזידור, הרב הראשי של ליאון, ויינברג, והרב של בזאנסון, ז'אק אושר. ז'אק אושר נשא נאום שהודפס תחת השם "עתיד ישראל".[2]

במהלך מלחמת העולם השנייה קצין מקומי של הוורמכט הכריז על בית הכנסת כרכוש גרמני והשתמש בו בתור מחסן מבלי לגרום לו כל נזק. ספר התורה ורהיטים שונים ניצלו הודות לארכיבישוף של בזאנסון וכמרים נוספים אשר החביאו אותם עד לסיום המלחמה.

כיום (שנת 2023) בית הכנסת אינו נמצא בשימוש יום יומי. הוא פתוח לביקורים של קבוצות מספר פעמים בשבוע.[3]

בית הכנסת הגדול של בזאנסון נחשב לאחת היצירות המוצלחות ביותר שנוצרו בסגנון האוריינטלי בצרפת. הוא נבנה בסגנון הנאו-מורי בהשפעת ארמון אלהמברה בגרנדה והקתדרלה-מסגד בקורדובה, פאר היצירה של האומנות האיסלמית. הדמיון בין בית הכנסת למסגד גדול מאוד ורבים טעו לחשוב שזהו בית תפילה מוסלמי.

הבניין בנוי מאבן אדומה וגרניט שהובאו ממכרות אזור איל-דה-פרנס.

משני צדי החזית מתנשאים שני מגדלים דמויי צריח בהם משולבים פסי צבע כחול ואפור. החזית מעוטרת בתבליטי סטוקו בצורות גאומטריות. באמצע הגג השטוח ניצבת כיפה קטנה בצורת בצל מצופה אבץ. שולי הגג מעוטרים בשיניות ומעל הכניסה מוצבים לוחות הברית. על הקיר, מיד מעל הדלת מוצב שעון בו הספרות הוחלפו באותיות עבריות היוצרות את המילים "ירושלים" ו"ישראל". דלת הכניסה מעוצבת בתוך קשת פרסה.

בתוך בית הכנסת יש תאורה טבעית שמקורה בחמש כיפות זכוכית המוצבות לאורך הציר המרכזי של אולם התפילה וב־24 ויטראז'ים בעלי צורות שונות עם מוטיבים של מגן דוד המאירים את הקירות בשני המפלסים, בכניסה ובמדרגות הגישה לעזרת הנשים.

במבואת בית הכנסת מוצבים חמישה לוחות זיכרון:

- שני לוחות זיכרון מנציחים את שמות יהודי בזאנסון, חברי הקונסיסטוריה, שלא שבו ממחנות ההשמדה. על הלוחות נכתב: "הקונסיסטוריה היהודית של בזאנסון, לזכר אלה שהוגלו ולא חזרו ממחנות ההשמדה הנאציים 1940 – 1945". ברשימה נכללים 126 שמות של יהודים שלא שרדו את המחנות ו-16 פטריוטים יהודים שהוצאו להורג.

- לוח אחד מנציח את שמותיהם של עשרים החיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם הראשונה.

- לוח אחד מנציח את שמות התורמים.

- ולוח אחד מוקדש להנרי ווייל ובו כתוב: "1926 - 2001 – החיים סוגרים את עיניי המתים, המתים פותחים את עיניי החיים"

באולם התפילה יש 216 מקומות ישיבה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ASSOCIATION LARNOD***LOISIRS, Visite de la Synagogue de Besancon
  2. ^ Besançon : La Synagogue (25) | Racinescomtoises - Patrimoine et photographies de Franche-Comté, racinescomtoises.net
  3. ^ Portes ouvertes des monuments historiques : la synagogue de Besançon - Vidéo Dailymotion, Dailymotion, ‏2010-10-26 (באנגלית)