בלה זרקוביץ

**בלה זרקוביץ**
**Zerkovitz Béla**
לידה	11 ביולי 1881; סגד, הונגריה
פטירה	24 באוקטובר 1948 (בגיל 67); יוז'פווארוש (רובע 8), הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
מוקד פעילות	הונגריה
שפה מועדפת	הונגרית
	פרופיל ב-IMDb

בלה זרקוביץ (בהונגרית: Zerkovitz Béla; סגד, 11 ביולי 1881^[1] – בודפשט, 24 באוקטובר 1948^[2]) היה אדריכל, מלחין, מנהל תיאטרון, ומחבר שאנסונים ואופרטות פופולרי יהודי-הונגרי, אחת מהדמויות החשובות בתחום המוזיקה הקלה – הקופלה והשאנסון – במחצית הראשונה של המאה ה-20.

”

למד בני כיצד להעמיד פני קומיקאי!

למד לצחוק, לבכות אם צריך!

למד גם לרע להעמיד פני עליז!

דאג לך, ולא לחברך שהליז!

אל תאמין לחבר, לאהובה נאמנה!

אל תאמין לשבועה! לא! לא! לעולם!

למד בני כיצד להעמיד פני קומיקאי!

כי הכל, כי הכל רק קומדיה!

קטע מהלהיט המפורסם של בלה זרקוביץ: "למד בני כיצד להעמיד פני קומיקאי" (בהונגרית: Tanulj meg fiacskám komédiázni!)

“

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרקוביץ נולד במשפחה יהודית כבנם של יונתן זרקוביץ (1840-1920), סוחר יליד אובודה, ושל ינקה פרינץ (יוהאנה) (1839-1927), גם כן ילידת אובודה. אמו למדה שירה ופיתוח קול אצל קרל גולדמארק ועבדה כמורה וכמנהלת של פנימייה. בנוסף לכך ילדה גם 8 ילדים. אביו עבר לסגד לזמן מה בגיל צעיר, ואז חזר לרובע 5 של בודפשט. ילדם הצעיר ביותר, בלה, נולד בסגד, אך הוא כבר סיים את לימודיו באוניברסיטה הטכנית בבודפשט, שם קיבל תואר באדריכלות. בינתיים עבד כשכיר בחברת "מסילות הברזל הממלכתיות של הונגריה" (MÁV}, והפך למאסטרו הלהיטים האופנתי ביותר של רחובות בודפשט.

הוא כתב את שירו הראשון במהלך לימודיו באוניברסיטה, וחבר שר את שירו "אינטגרל בשקה" במפגש חברתי. כעבור כמה ימים ביקר גם את הזמר קארוי באומן, הזמר הפופולרי של מועדון הלילה וקברט ה"אורפום" שביקש ממנו להכניס את השיר למופע שלו. השיר זכה להצלחה ובכך החלה הקריירה של זרקוביץ שבמהלכה נולדו יותר מ -1,000 להיטים שקשורים לשמו. הוא כתב תוספות למחזות תיאטרון בני מערכה אחת, כמו כן כתב אופרטות, שהועלו על הבמות המקומיות והזרות.

שיריו הושרו ונשרקו בפאבים הקטנים ביותר. אנשים רבים קינאו בו על שיריו הפופולריים, ושכחו את העובדה שעד להופעתו בבודה ניגנו כמעט אך ורק מוזיקת שראמל אוסטרית(גר') גם בפאבים. (Schrammelmusik הוא סגנון מוזיקה עממית וינאית שמקורו בסוף המאה התשע עשרה ועדיין מופיע באוסטריה של ימינו). זרקוביץ יצר את הקוּפְּלֶה ההונגרי. (השם מציין שיר עם קטע חזרות ועם תוכן הומוריסטי או לועג). הוא "הִינְגֵר" את שירי אורפיאום, את תוכנית הבמות המוזיקליות. הוא בעצמו היה בעל ידע מוזיקלי; למד אצל אימרה מסרוש, מנהל בית האופרה של בודפשט.

זרקוביץ היה נלהב מהתיאטרון. בשנת 1925 היה מנהל התיאטרון העירוני (כיום תיאטרון ארקל) ולאחר מכן במשך שנים המנהל האמנותי של "האורפום המלכותי" (שהיה באתר של תיאטרון מדאץ' של ימינו). חבריו כללו לא רק הונגרים, אלא גם זרים מפורסמים כמו גרוק או ג'וזפין בייקר. הישגיו המוזיקליים הוכרה כמעט בכל העולם, הוא נפש באיטליה עם ג'אקומו פוצ'יני פעמים רבות. שיריו הושרו גם על ידי הדמויות הגדולות ביותר של התקופה בהונגריה: טיוודאר ביליצ'י, אנדור אייטאי, ז'וז'ה פטרש, טיבור אודוורדי, ארפאד קישהדי, אנה זנטאי, רוברט ראטוני, יאנוש ואמושי ועוד). הוא ניהל יחסי ידידות אבהיים עם קלמן סקרנישי, המייסד של מועדון MTK (סקצית הכדורגל של המועדון הוא מ.ט.ק. בודפשט), (אטילה סקרנישי: חייו של השחיין ההונגרי הראשון, (פרק 8, עמודים 199–233) בודפשט, 2020 ISBN 978-615-00-6223-5).

הוא היה איש פשוט, עליז וחביב. כפרידה, לפני מותו, הוא שימח את הדורות הבאים עם שירו "הייתי מוריד לך גם את הכוכב מהשמיים". מותו נגרם משבץ מוחי.

בלה זרקוביץ היה דודו של המלחין יוחנן זראי.

עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הופעות הבכורה של יצירותיו שנרשמו במאגר התיאטראות: 74

אופרטות (חלק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Aranyeső - גשם זהב (אופרטה בשלוש מערכות) 1913. אופרט העם (תיאטרון ארקל).
Aranymadár - ציפור זהב (אופרטה בשלוש מערכות) לברית: אימרה הרמט
Árvácska - אסופית (אופרטה בשלוש מערכות) 1924. תיאטרון קיראי
A hattyúlovag - אביר הברבורים (אופרטה בשלוש מערכות) 1923
A huszonnyolcas -ה-28
נערת הורבאט הצעירה ביותר (1927) (אופרטה בשלוש מערכות). 1927. תיאטרון קיראי
סוף הלחן (אופרטה בשלוש מערכות) (1925)
המלך הנוכל
השלישי משאל (אופרטה)
קומדיות בעת שלום
חיים רק פעם אחת

שאנסונים, קופלה ולהיטים מאופרטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

A doktor úr (a „Honi bú és Honi baj” pikáns változata)
A finom nő
A léha nótája (saját szöveggel)
A semmeringi kvartett
A szalmaözvegy
Add ide, add ide
Adjon kölcsön tíz pengőt (saját szöveggel)
Akiknek a szívük fáj… – (saját szöveggel)
Asszonykám, adj egy kis kimenőt (saját szöveggel)
Asszonykám, adj egy kis pihenőt
Az egyiknek sikerül
Éjjel az omnibusz tetején
Gyere te nímand…
Hulló falevél
Kár itt minden dumáért
Látta-e már Budapestet éjjel
Lehoznám néked a csillagokat
Manuela
Mondják meg a legkisebbik Horváth lánynak
Most amikor minden virág nyílik
Mi muzsikus lelkek
Tanulj meg fiacskám komédiázni
Te szőke gyerek
Van a Bajza utca sarkán

מוזיקה לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דודה איזה (1933)
גיבור נעלי הבית (1938)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Berényi Zsuzsanna Ágnes: Budapest és a szabadkőművesség. Bp., Szerző, 2005.
Brockhaus-Riemann zenei lexikon. Szerk. Dahlhaus, Carl és Eggenbrecht, Hans Heinrich. A magyar kiadás szerk. Boronkay Antal. Bp., Zeneműkiadó, 1983-1985.
Magyarnótaszerzők, énekesek és népdalosok lexikona. Szerk. Dr. Kikli Tivadar. Szeged, Bába és társai Kft, 1999.
Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. [Bp.], Béta Irodalmi Rt., [1937].
Magyar filmlexikon. Szerk. Veress József. Bp., Magyar Nemzeti Filmarchívum, 2005.
A magyar legújabb kor lexikona. Szerk. Kerkápoly M. Emil. Bp., 1930. Europa ny.
A magyar muzsika könyve. Szerk. Molnár Imre. Bp., Havas Ödön, 1936.
Magyar Színművészeti Lexikon. Szerk. Erődi Jenő és Kürthy Emil összegyűjtött anyagának felhasználásával... Schöpflin Aladár. [Bp.], Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete, [1929].
Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
Sándor János: Százados színházkrónika. Szegedi színházi és színészeti regiszter. Szeged, Ariadne Press Bt., 1998.
Könnyűzenei lexikon. Szerk. Sebők János-Szabó Béla. Bp., Idegenforgalmi Propaganda és Kiadó Vállalat, 1987.
Mudrák József - Deák Tamás: Magyar hangosfilm lexikon 1931-1944. Máriabesnyő-Gödöllő, Attraktor, 2006.