ברודוויי 26
 | |
| בניין ברודוויי 26 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גורד שחקים  |
| שימוש | משרדים |
| כתובת | רחוב ברודוויי 26, מנהטן, ניו יורק |
| מיקום |
מנהטן |
| מדינה | ארצות הברית |
| בעלים |
ניומארק גרב נייט פרנק |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1921–1928 (כ־7 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1928 |
| אדריכל |
קררה והסטינגס שריב, לם והרמון |
| סגנון אדריכלי |
נאו-רנסאנס |
| מידות | |
| גובה | 158.5 מטר |
| קומות |
31 |
| קואורדינטות | 40°42′19.76″N 74°00′46.7″W / 40.7054889°N 74.012972°W |
|
www | |
  | |
ברודוויי 26 (באנגלית: 26 Broadway), המוכר גם בשם בניין סטנדרד אויל (באנגלית: Standard Oil Building), הוא גורד שחקים הממוקם בברודוויי 26, מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית. הבניין מתנשא לגובה של 158.5 מטרים והוא בעל 31 קומות.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבניין נבנה במקור בשנת 1885 לפי תכנונו של האדריכל פרנסיס קימבל, לאחר החלטת סטנדרד אויל לשנות את מיקומה מקליבלנד, אוהיו. הבניין המקורי תוכנן ונבנה בגובה 10 קומות והשתרע ברוחבו מרחוב ברודוויי לניו סטריט. בשנת 1895, לפי תכנונם של קימבל ותומפסון, הורחב הבניין בשש קומות נוספות והורחב צפונה ב-8.2 מטרים.[2] לאחר מלחמת העולם הראשונה, החליט וולטר קלארק טיאגל (Walter Clark Teagle) לרכוש את כל ארבעת הבניינים השכנים ולהרחיב את הבניין באופן ניכר.
הבניין החדש תוכנן על ידי האדריכל תומאס הסטינגס ומשרד האדריכלים "שריב, לם והרמון" ששימש כיועץ.[2] הבניין נבנה בין השנים 1921–1928 והפירמידה בראשו הייתה המבנה הגבוה ביותר בקצה הדרומי של מנהטן ושימשה כמגדלור לספינות הנכנסות לנמל.
בשנת 1946, עברה חברת סטנדרט אויל למרכז רוקפלר ובשנת 1956 מכרה את בניין ברודוויי 26.[2] ברודוויי 26 הוא אחד מגורדי השחקים הראשונים בעיר שתוכננו עם חזיתות נסוגות והפירמידה בראשו תוכננה בהשראת המאוזוליאום בהליקרנסוס.
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ossman, Laurie; Ewing, Heather (2011). Carrère and Hastings, The Masterworks. Rizzoli USA. ISBN 9780847835645.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברודוויי 26 (באנגלית)
