ברטראם ריצ'רד ברוקר
 | |
| לידה |
31 במרץ 1888 County Borough of Croydon, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
22 במרץ 1955 (בגיל 66) טורונטו, קנדה |
| תחום יצירה |
כתיבה, ציור |
| זרם באמנות |
abstract impressionism |
| הושפע על ידי |
Lionel LeMoine FitzGerald |
| פרסים והוקרה |
פרס המושל הכללי לסיפורת אנגלית (1936) |
  | |
ברטראם ריצ'רד ברוקר, באנגלית: Bertram Brooker (31 במרץ 1888 – 22 במרץ 1955)[1] היה אחד מחלוצי הציירים המופשטים של קנדה.[2]אוטודידקט, בנוסף להיותו אמן חזותי, ברוקר היה סופר זוכה פרס המושל הכללי, וכן משורר, תסריטאי, מחזאי, מסאי, קופירייטר, מעצב גרפי ומנהל פרסום.[3]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוקר נולד בקרוידון, אנגליה, לריצ'רד ברוקר ומרי אן (סקינר) ברוקר. כשהיה בן שבע עשרה, הוא עבר עם משפחתו לפורטאז' לה פראירי, מניטובה, ב-1905.[4] המקום שגשג וזרם גדול של מהגרים מאנגליה וממקומות אחרים באירופה שרצו לשפר את חייהם התיישבו שם. בקנדה ברוקר עבד עם אביו ברכבת גרנד טראנק פסיפיק. הוא למד בבית ספר לילה וקיבל, עבודת פקידות ברכבת.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שעבר לניאפווה, עיירה קטנה צפונית מזרחית לברנדון, מניטובה, ב-1912, הוא ואחיו, ססיל, שכרו בית קולנוע. מ-1911 עד 1914, ברוקר היה פעיל בהפקות תיאטרון מקומיות בפורטג' ובניאפווה. הוא ביים מחזה בשם Much Ado About Something בבית האופרה פורטאז', ונראה שהוא שיחק במספר הפקות מקומיות.[3] הצלחתו של ברוקר בכתיבה לסרטים ולתיאטרון מקומי העניקה לו השראה לעסוק בעיתונאות ובעיצוב עיתונים בניפאווה ולאחר מכן חזר בפורטאז' לה פראירי. ב-1913 התחתן עם מרי אורילה ("ריל") פורטר, אותה הכיר במקהלה האנגליקנית של סנט מרי בפורטג'. ב-1914 הוא הפך לעורך של העיתון המקומי "פורטג' ריוויו". ב-1915 הוא התגייס ל-Royal Canadian Engineers בוויניפג. לאחר המלחמה הוא עבד עבור בעיתונים ומגזינים שונים.
הוא עבר לטורונטו, אונטריו, בשנת 1921 והצטרף לצוות המגזין Marketing. ברוקר שימש כעורך ומוציא לאור של המגזין מ-1924 עד 1926. ב-1923 פרסם את ספרו הראשון. בחייו החברתיים הוא חיפש אנשים בעלי דעות דומות עם תשוקה לאמנות ולמוזיקה. ביתם הצנוע בשדרת גלנויו ברוקרס בשכונת המעמד הבינוני בלורנס פארק הפך למקום מפגש של אנשים יצירתיים, כולל המנצח ארנסט מקמילן והאמנים צ'ארלס קומפורט, פארסקבה קלארק וקתלין מון.[3]
בסביבות 1922 עד 1924 החל ברוקר לעבוד על סדרה של ציורים לא אובייקטיביים בהשראת חוויה מיסטית עמוקה במהלך ביקור בכנסייה הפרסביטריאנית בדווייט באגם המפרץ באונטריו בשנת 1923. חוויה מיסטית זו חיזקה את הרוחניות שלו והניעה אותו לנסות לבטא את המיסטי באמנות. ברוקר החל לצייר בסגנון מופשט, וב-1927 ערך את התערוכה הראשונה שלו, שאורגנה על ידי ידידו לורן האריס.[5] באותה שנה הוצגה עבודתו בתערוכה הלאומית של קנדה.[6] הוא היה אחד הקנדים הראשונים שציירו בסגנון זה, אם כי קתלין מון הציגה ציורים מופשטים לפני שברוקר הציג את שלו.[7]
אוסף הציורים המופשטים הראשון של ברוקר, מ-1922 עד 1924, וגם מאוחר יותר, הושפעו כנראה בהשראת הציורים הוורטיקיסטים של ווינדהם לואיס (1882-1957), דייוויד בומברג (1890-1957), ויליאם רוברטס. (1895–1980), והלן סונדרס (1885–1963). האמנות של קבוצה זו, במיוחד זו של לואיס, השתמשה בהפשטה בקווים חדים כדי לציין תנועה בצורה אלימה וחותכת. התקצירים הראשונים של ברוקר מושפעים מהשימוש של הקבוצה האנגלית בצורות גיאומטריות מוגדרות במדויק בעיוותים אגרסיביים ובגוונים רוויים מאוד. אף שברוקר חיקה צורות וורטיקיסטיות ופוטוריסטיות, הוא לא היה בשום פנים ואופן חסיד הפוליטיקה של אותן תנועות.
לאחר שפגש ב-1929 את הצייר יליד ויניפג, ליונל למוין פיצג'רלד, ביצע ברוקר שינוי סגנוני גדול, בהתאם לנוהג של חברו החדש, והחל לשלב אלמנטים טבעיים ומופשטים ביצירתו. למרות שלפעמים חזר להפשטה טהורה ולפעמים העז לעשות ציורים שהם בעצם ייצוגיים, חלק ניכר מעבודותיו מ-1930 ועד סוף חייו היה תערובת שובבה של שני האופנים הללו. חיבורם של שני סגנונות הפך לסימן עבודתו לאחר 1930.[3]
בשנת 1931 נקלע ברוקר למחלוקת על עירום באמנות כאשר ציור שלו הוסר מתערוכת גלריה כיוון שהכיל ציור עירום.[8] ברוקר כתב מאוחר יותר את החיבור "Nudes and Prudes" ב-1931 כתוכחה.[9]
בשנת 1936 הפך הרומן של ברוקר לחשוב (1936) וליצירה הראשונה שזכתה בפרס לספרות של המושל הכללי, אם כי מעט מאוד עותקים נמכרו.[10] בשנת 1940 הוא הצטרף לצוות של חברת הפרסום מקלארן.
הוא נבחר כחבר באקדמיה המלכותית הקנדית ובאגודת האמנים של אונטריו. הוא היה חבר מייסד של הקבוצה הקנדית של ציירים והשתייך גם לאגודה הקנדית של ציירים בצבעי מים.
ב-1972, הגלריה הלאומית של קנדה קיימה לזכרו תערוכה רטרוספקטיבית שנודעה ברחבי הארץ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Bertram Brooker". National Gallery of Canada.
- ^ Joan Murray. Canadian Art in the Twentieth Century. Dundurn; November 1999
- ^ 1 2 3 4 King, James (2018). Bertram Brooker: Life & Work. Toronto: Art Canada Institute.
- ^ J. Russell Harper. Painting in Canada: A History. University of Toronto Press; 1977.
- ^ Lawren Harris. In the Ward: His Urban Poetry and Paintings. Exile Editions, Ltd.; 2007
- ^ Ms Julia Skelly. The Uses of Excess in Visual and Material Culture, 1600–2010. Ashgate Publishing, Ltd.; 28 August 2014. ISBN 978-1-4094-4237-0. p. 205–.
- ^ Roald Nasgaard, Abstract Painting in Canada, Douglas & McIntyre, Vancouver and Art Gallery of Nova Scoria, Halifax, 2007, pp. 19-21
- ^ Bertram Brooker: Biography of a Canadian Artist, www.arthistoryarchive.com
- ^ Nudes and Prudes By Bertram Brooker, 1931. Edited by Charles Moffat. - The Art History Archive, www.arthistoryarchive.com
- ^ Taking stock: The Governor General’s Literary Awards at 80, thestar.com, 2016-10-27 (באנגלית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ברטראם ריצ'רד ברוקר".