בריטה טוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בריטה אולובסדוטר טוט
Brita Olovsdotter Tott
"כיסא הרחמים" (כנסיית אוסמו). אלוהים האב מחזיק את הצלב עם המשיח. יונה, רוח הקודש, יורדת על ראשו של ישו. מימין, האביר ארנג'יל נילסון (Hammerstaätten). משמאל אשתו בריטה אולובסדוטר טוט, בחליפה לבנה שעל שולי השמלה מצויר מעיל הנשק של טוט.
"כיסא הרחמים" (כנסיית אוסמו). אלוהים האב מחזיק את הצלב עם המשיח. יונה, רוח הקודש, יורדת על ראשו של ישו. מימין, האביר ארנג'יל נילסון (Hammerstaätten). משמאל אשתו בריטה אולובסדוטר טוט, בחליפה לבנה שעל שולי השמלה מצויר מעיל הנשק של טוט.
לידה המאה ה־15 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1498 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דנמרק, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת אצילה בעלת אדמות בשוודיה ודנמרק
ידועה בשל מרגלת
בן זוג ארנג'יל נילסון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בריטה אולובסדוטר טוטשוודית: Brita Olovsdotter Tott, בדנית: Birgitte Olufsdatter Thott) הייתה אצילה דנית ושוודית, בעלת אדמות ומנהלת מחוז מלכותי. היא נשפטה על בגידה ועל זיוף חותמות. היא הייתה אחת מבעלי האדמות הגדולים בסקנדינביה, ואחוזותיה מילאו תפקיד בפוליטיקה בשוודיה ובדנמרק.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוט נולדה כבת בכורה לשני אצילים דנים. המדינאי אולוב אקסלסון טוט (נפטר 1464) וקארן ג'נסדוטר פאלק (נפטרה 1429). משפחתה הייתה אחת מבעלות העוצמה בסקנדינביה. אביה היה בעל השפעה פוליטית גם בשוודיה וגם בדנמרק, ואמה הייתה היורשת של טירת Vallø. היא הייתה קרובת משפחה של ליידי אינגבורג טוט (נפטרה 1507), בת זוגו של יורש העצר השוודי סטן סטור האב. היא נישאה בשנת 1442 לחבר המועצה האציל השוודי ארינגיסל נילסון (נפטר 1469) בנם של ארנגיסל נילסון (נפטר 1406) ומרגרטה בנגסדוטר ביילקה (נפטרה ב-1370). נילסון ירש את האחוזה של המרסטה בניינשיימן ואת האחוזה האמרסטראוס (Hammerstahus) לאחר מות אביו ב-1406.[2][3][4][5]

ריגול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המלחמה בין שוודיה לדנמרק (1451–52), טוט התכתבה עם אויביו של מלך שוודיה צ'ארלס (קרל) השמיני והסתבכה במזימה נגד המלך. במהלך המלחמה, בן זוגה היה מושל ארברו. כאשר הדנים פלשו לווסטרגוטלנד, טוט התכתבה איתם והודיעה להם על כל תנועה של הצבא השוודי, שבין היתר אפשרה לצבא הדני לכבוש את מבצר להדואוס (Lödöse) ולהימנע מתבוסה על ידי הצבא השוודי. היא הואשמה בזיוף מספר מסמכים. היא הועמדה למשפט על בגידה בכתר בבית המשפט שהתקיים בסטוקהולם בשנת 1452. היא נשפטה באשמת בגידה קשה ונידונה להישרף על המוקד. לאחר מכן שונה גזר הדין והיא בילתה פרק זמן במנזר סנט ג'ון, קלמר. לאחר שחרורה, היא מימנה את הציורים של כנסיית אוסמו בסודרמלנד ככפרה. אומרים שאחד הציורים שם הוא דימוי שלה.[6]

בעלת קרקע ומנהלת מחוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1469 טוט התאלמנה וניהלה את האחוזה בעצמה. השנים הבאות הוקדשו לניהול האחוזות הגדולות שלה והבעלות עליהן, אשר בשל גודלן, הייתה שאלה שנידונה במועצה השוודית. ילדיה החורגים הטילו ספק בזכותה על האחוזות השוודיות של בן זוגה המנוח, ואמה החורגת, אלמנתו של אביה אן ג'נסטרה פרסנט (נפטרה 1484), העלתה ספק בזכותה על האחוזות הדניות שירשה מאמה. בשנת 1475, היא נתנה את האמרסטה לכנסייה והשאירה את טירת Vallø לכתר הדני.[2][7]

כל עוד נהנתה טוט מתמיכת קרוביה החזקים, היא הצליחה להגן על מעמדה. היא זכתה לתמיכת הדודים החזקים שלה, האחים טוט, הבנים הלא ידועים של אקסלסון. עם זאת, אולוף אקסלסון מת ב-1464 ואקה אקסלסון מת ב-1477. אריק אקסלסון (טוט), ששימש כעוצר של שוודיה, מת ב-1481. בשנת 1479, היא הועמדה למשפט בהיעדרה בסטוקהולם בגין זיוף ונשפטה באשמת מכירה לא חוקית של אחוזתה Vallö לכתר הדני. היא קיבלה חנינה ושוחררה. מקרה זה גרם לשינוי בחוק. בשנת 1483 נאסר על המלך לקבל אחוזות אצילים כדי למנוע מקרים מסוג זה.[8][9]

ב-1484 היא מונתה למנהלת המחוז של האחוזה המלכותית של טירת קווינסהולם ליד ארסו, תפקיד שביצעה עד 1495. ב-1495 היא עזבה את דנמרק לשוודיה, שם בילתה את שנותיה האחרונות. היא הייתה אחת מבעלי הקרקעות הגדולים ביותר בשוודיה בתקופתה, ואחוזותיה מילאו חלק בפוליטיקה והיוו אולי, את תיקי המשפט הידועים בתחום של זמנה. תאריכי לידתה ומותה אינם ידועים, אך היא עדיין הייתה בחיים ב-3 במרץ 1498. בצוואתה, היא הותירה את אחוזתה הן ליורש העצר השוודי סטן סטור האב והן לקתדרלת אופסלה, מה שעורר בלבול רב.[10]

מעמדה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותה של טוט כזייפת קשוחה הוערכה מחדש בעשורים האחרונים והוחלפה במתווה של אשת אצולה שבמשך קרוב לשלושה עשורים, בעקבות מות בעלה, ניסתה לחיות את חייה כאלמנה לא נשואה. היא נאלצה להגן על עצמה בהליכים משפטיים ארוכי טווח מפני ניסיונות מתמידים של זרים להשיג גישה לעושרה.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Thott, Birgitte Olufsdatter". Dansk biografisk Lexikon. נבדק ב-1 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 הנריק יאנסון, בירגיטה ( בריטה ) אולפסדוטר (טוט), באתר Svenskt kvinnobiografiskt lexikon., ‏אוחזר 2023 - 01-13
  3. ^ "Vallø Stift Historien". Vallø Stift. נבדק ב-1 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Hammersta". Nynäshamns kommun. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2016. נבדק ב-1 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Castle Ruins at Hammersta". Archipelago Foundation. נבדק ב-1 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Tott, Brita". Anteckningar om svenska qvinnor. נבדק ב-1 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Hammersta". Historiskt-geografiskt och statistiskt lexikon öfver Sverige. נבדק ב-1 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Thott, Erik Axelsen". Dansk biografisk Lexikon. נבדק ב-1 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Axelssönerna (Tott)". Digitala Vetenskapliga Arkivet. נבדק ב-1 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Dronningholm ligger smukt ud til Arresø på Arrenæs". naturstyrelsen.dk. נבדק ב-1 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)