ברכת הסופגנין

סופגנין בהלכה הוא בצק רך, עד כדי שניתן לשפוך אותו מכלי לכלי (בלילה רכה - בלשון הפוסקים בניגוד לעיסה שהיא בלילה עבה = בצק קשה). גם בצק מוצק שנתבשל (הדוגמה השכיחה בימינו - סופגניה) יש שסוברים שדינו כסופגנין כדלהלן.

תחילתו סופגנין וסופו סופגנין

אם בשלו בלילה רכה במים או בשמן לכל הדעות ברכתו בורא מיני מזונות, ואף אם אכלו בכמות מרובה ברכתו האחרונה היא מעין שלש.

תחילתו סופגנין וסופו עיסה

אם אפו בלילה רכה בתנור לכל הדעות ברכתו המוציא לחם מן הארץ ומברכים אחריו ברכת המזון מכיוון שאפיתו בתנור גורמת לו לתכונות של בלילה עבה.

תחילתו עיסה וסופו סופגנין

טיגון סופגניות במאפייה בשוק מחנה יהודה בירושלים.

אם בישלו בלילה עבה במים או בשמן נחלקו הראשונים האם הבישול נותן לו דין של בלילה רכה וברכתו בורא מיני מזונות ולאחריו מעין שלש, או שהוא נשאר בלילה עבה ומברכים לפניו המוציא ולאחריו ברכת המזון. להלכה נפסק בשולחן ערוך שברכתם מזונות ומעין שלש (אף אם אכלו כקביעות סעודה) אולם ירא שמים יאכלם רק בתוך הסעודה. בימינו הדוגמה המצויה ביותר לדין זה בימינו זוהי הסופגניה.

אם הטיגון הופך לפת כיסנין

נחלקו הרמ"א והט"ז, לפי מי שסבר שיש לברך המוציא, האם כאשר טיגנו בשמן יהא הדין כאילו נלוש בשמן וממילא הוא נחשב לפת כיסנין וברכתו תהיה בורא מיני מזונות כל עוד לא יאכלו ממנו כשיעור קביעות סעודה, או שנשאר דינו כמו בבישול במים.

לדעת הרמ"א יש עדיין לברך המוציא, ולפי הט"ז נחשב כפת כיסנין. במשנה ברורה פסק כט"ז.
דנו האחרונים, לפי המציאות בימינו שהשמן בסופגניה התעשייתית (להבדיל מזו הביתית) אינו נכנס לעומקה אלא עד כדי סנטימטר בודד, ורוב נפחה של הסופגניה אינו אלא בצק מלוח קמעא, לכאורה יש מקום לירא שמים לא לאכלה אלא בתוך הסעודה. אמנם, ישנן בנמצא סופגניות אשר הן עשויות מבצק רך אשר יוצקים אותן על השמן מתוך שקית, ולכולי עלמא ברכתם מזונות בכל שיעור של אכילה. כמו כן אם הסופגניה היא קטנה מכזית גם כן ברכתה בורא מיני מזונות בכל שיעור.

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.