כזית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים. על פי המובן המקורי שיעור כזית שווה לנפח פרי הזית, אך כיום מקובל בספרות ההלכתית לקבוע ששיעור כזית גדול הרבה יותר: בין 25 ל-50 סמ"ק.

מקור השיעור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחומים הלכתיים רבים נקבעו בספרות חז"ל "שיעורים" - גדלים מינימליים הנדרשים על מנת לתת לעצם כלשהו משמעות הלכתית (למשל, שיעור ברכה אחרונה). השיעור הנפוץ ביותר הוא שיעור "כזית" הנוגע לנפח המינימלי של דברי מאכל כמעט בכל תחום הלכתי רלוונטי, וכן לנפחים נוספים רבים של מוצקים. בעניין זה ידועה אמרתו של רבי יוסי ברבי חנינא שדרש את הפסוק "ארץ זית שמן" – "ארץ שכל שיעוריה כזיתים".[1] כך גם אמר רבי יהודה הנשיא: "כל השיעורין כולן בכזית, חוץ מטומאת אוכלין".[2]

שיעור כזית מופיע עשרות פעמים במשנה, והתלמוד קובע שהשיעור לא נלמד ממדרש הכתובים, אלא מקורו במסורת הלכתית קדומה של הלכה למשה מסיני.[3] עם זאת, בתלמוד מובאת מסורת שהשיעורים יוסדו בבית דינו של הדמות המקראית יעבץ,[4] וגם בתלמוד הירושלמי נאמר על ידי רבי יונה ששיעור כזית "ניתן על ידי חכמים". גם על פי גישות אלו, שיעור כזית אינו נחשב לדין דרבנן אלא לדין דאורייתא.

גודל שיעור כזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה נאמר: "כזית שאמרו: לא גדול ולא קטן, אלא בינוני – זה אגורי". זית אגורי הוא זן מסוים של זיתים, שזוהה על ידי ד"ר מרדכי כסלו עם הזית הסורי, שנפחו כ-3 סמ"ק.[5]

עם זאת, ראשונים באירופה שלא הכירו את גדלי הזיתים הגיעו למסקנה מתוך סוגיות בתלמוד שגודל שיעור כזית הוא כחצי משיעור כביצה.[6] בתקופת האחרונים באירופה, היו שהסיקו למסקנה מתוך דברי הרמב"ם ששיעור כזית הוא כשליש משיעור כביצה.[7] האחרונים נחלקו ביניהם אם הקשרים האלו הם ביחס לביצה עם קליפה או ביצה בלי קליפה. מחלוקת נוספת נובעת מכך שחלק מן האחרונים קבעו שהביצים קטנו פי שניים מאז תקופת חז"ל, ולפי זה הכפילו את שיעור כביצה וגם את שיעור כזית. לכן השיעורים שנפוצים בספרות ההלכתית כיום נמצאים על טווח רחב שבין 17.3 ל-50 סמ"ק.

בנוסף ישנן דעות שגודל השיעור הוא כזית הגדול ביותר שגדל בארץ בימינו (המשוער כ-7.5 סמ"ק). או שגודלו כגודל זית בינוני בימינו (המשוער כ3 סמ"ק בערך)[8].

אבל בדרך כלל דבר זה נאמר רק כדי להחמיר מספק ולא להקל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]