ברנרד קורטואה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1777 דיז'ון, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
27 בספטמבר 1838 (בגיל 61) פריז, צרפת |
| שם לידה |
Bernard Courtois |
| מדינה |
צרפת |
| השכלה |
אקול פוליטקניק |
| מעסיק |
סורבון |
| פרסים והוקרה |
פרס מונטיון - מדע (1831) |
  | |
ברנרד קורטואה (בצרפתית: Bernard Courtois; (8 בפברואר 1777 – 27 בספטמבר 1838) היה כימאי צרפתי שגילה את היוד.
אביו היה יצרן אשלגן חנקתי, אחד ממרכיבי אבק השרפה. באותו זמן הייתה צרפת במלחמת נפוליאון וצריכת אבק השריפה גברה. לצורך הפקתה בודד אשלגן חנקתי מאצות ים שנשרפו, נשטפו במים והושרו בחומצה גופרתית. היוד נתגלה בטעות: כאשר הוסיף ברנרד בשנת 1811 עודף חומצה גופרתית, נפלט גז סגול, שהתעבה והתגבש כשנגע במשטחים קרים. ברנרד סבר שזהו יסוד חדש.
לאחר שנתן לחבריו (שארל ברנר, ניקולא קלמנט, ז'וזף לואי גה-ליסאק ואנדרה מרי אמפר) דגימה מהיסוד החדש, הם החלו במחקר. ב-1813 נתן אחד החוקרים דגימה מהחומר להאמפרי דייווי, שהבחין בדמיון לכלור. מאוחר יותר שלח האמפרי דייווי מכתב לחברה המלכותית בלונדון והודיע להם שזיהה יסוד חדש, דבר שמאוחר יותר גרם לוויכוח בין החוקרים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורטואה הוכר על ידי האמפרי דייווי וז'וזף לואי גה-ליסאק כמגלה האמיתי של יוד. הוא התחיל לייצר יוד איכותי ומלחיו בשנת 1822. בשנת 1831 הוענק לו 6,000 פרנק כחלק מפרס מונטיון (אנ') על ידי L'Academie royale des sciences בשל הערך הרפואי של יסוד זה. הוא סבל מקשיים כלכליים עד סוף חייו ומת ב-27 בספטמבר 1838. הוא היה בן 61 ולא נותרו לו נכסים עבור אלמנתו או בנו. בשנת מותו, כתב העת Journal de chimie médicale ציין את מותו תחת הכותרת "הספד":
"ברנרד קורטואה, מגלה היוד, מת בפריז ב-27 בספטמבר 1838, והותיר את אלמנתו ללא הון. אילו, עם גילוי זה, קורטואה היה מוציא תעודת המצאה, הוא היה בעל אחוזה גדולה."
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברנרד קורטואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)