האמפרי דייווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האמפרי דייווי
Humphry Davy
Humphrydavy.jpg
לידה 17 בדצמבר 1778
פנזאנס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במאי 1829 (בגיל 50)
ז'נבה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
ארצות מגורים אנגליה
פרסים והנצחה נשיא החברה המלכותית בשנים 1820-1827
הערות מאז שנת 1877 מעניקה החברה המלכותית לכימאים בולטים מדליה על שמו מדי שנה, מדליית דייווי.
תרומות עיקריות
חקר תכונות תחמוצת החנקן. גילוי אשלגן, נתרן, סידן, סטרונציום ובריום. קיבל גושים של המתכות והוכיח כי הם יסודות.

סר האמפרי דייוויאנגלית: Humphry Davy‏; 17 בדצמבר 1778 - 29 במאי 1829) היה כימאי בריטי ונשיא החברה המלכותית בשנים 1820-1827. מאז שנת 1877 מעניקה החברה המלכותית מדליה על שמו מדי שנה, מדליית דייווי, לכימאים בולטים. ב-1816 זכה במדליית רמפורד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-17 בדצמבר 1778 בפנזנס שבקורנוול, אנגליה. לאחר שאביו נפטר ב-1794 הוא החל לעבוד בבית מרקחת כדי לפרנס את המשפחה. לאחר שקרא מאמר של אנטואן לבואזיה החל להתעניין בכימיה. בשנת 1802, בהרצאה מקדימה לקורס מדע הכימיה במכון המלכותי בלונדון, אמר "החלוקה הלא שיוויונית של רכוש ועמל, הבדלי המעמדות והפער בתנאי המחיה באנושות הם מקורות העוצמה בחיי העמים, הסיבה לפעילות החברה, והיא אפילו מהווה את החלק העיקרי של פעילות זו". היה איש המדע הנערץ ביותר באותה תקופה, והפיזיקאי והמתמטיקאי תומאס יאנג השווה אותו לניוטון.[1]

תגליותיו בכימיה היו רבות, ובהן:

  • חקר תכונות תחמוצת החנקן (גז הצחוק) והשפעתה על גוף האדם. 45 שנה מאוחר יותר החלו להשתמש בו רופאי שיניים כסם הרדמה.
  • חקר תופעת האלקטרוליזה. עבודתו הביאה אותו להציע כי יסודות בתרכובת כימית מוחזקים יחד על ידי כוחות חשמליים.
  • הגה את הרעיון כי ניתן להפריד תחמוצות של מתכות אלקליות רק בצורתן הנוזלית. כך הצליח ב-1807 לקבל גושים של המתכות ולהוכיח כי הם יסודות.
  • גילה את האשלגן ואת הנתרן ותיאר את תכונותיהם. ב-1808 גילה את הסידן, הסטרונציום והבריום. גדולתו בכך שהוא הצליח לבודד את המתכות הטהורות מתרכובותיהן.
  • כלור התגלה על ידי וילהלם שיל ב-1774, אך דייווי היה זה שהוכיח כי גז זה הוא יסוד כימי.

דייווי עבד בניסויו עם גזים רעילים לאורך שנים ולא היה מודע לסכנות הטמונות בהם. ב-1827 חלה, וב-1829 נפטר בז'נבה שבשווייץ.

מבין תלמידיו של דייווי ידוע במיוחד מייקל פאראדיי. דייווי קיבל את פאראדיי לעבודה כעוזר מעבדה, למרות שלפאראדיי לא הייתה השכלה פורמלית, והשכלתו התבססה על ספרים שקרא במסגרת עבודתו כשוליה של כורך ספרים. במעבדתו של דייווי, החל פאראדיי בתגליותיו הגדולות על הקשר שבין חשמל למגנטיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פליקס דותן, "המעלית של איינשטיין – מדענים ששינו את העולם", הוצאת תמר, 2003.