ג'יימס בייקר פיין
| לידה |
5 בדצמבר 1800 בריסטול, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
29 ביולי 1870 (בגיל 69) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
בית הקברות הייגייט |
| תחום יצירה |
ציור נוף |
| זרם באמנות |
אסכולת בריסטול |
| הושפע על ידי |
פרנסיס דנבי |
  | |
ג'יימס בייקר פיין (באנגלית: James Baker Pyne; 5 בדצמבר 1800 – 29 ביולי 1870) היה צייר נוף אנגלי, שהיה בשנותיו הראשונות חבר באסכולת בריסטול וחסידו של פרנסיס דנבי.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיין נולד בבריסטול שבאנגליה ולימד את עצמו לצייר. הוא השתתף בפעילות הרישום של בית הספר בבריסטול בשנות ה-20 של המאה ה-19, והציג לראשונה בבריסטול בשנת 1824. הסגנון והנושאים שלו היו תיאור של נופים מקומיים וסצנות דמיוניות, שהושפעו מיצירתו של פרנסיס דנבי ואסכולת בריסטול. הוא היה אחד מציירי צבעי השמן המוכשרים ביותר. דוגמאות לכך היא "סצנה דמיונית" (1828) ו"תצפית על האבון מדורהאם דאון" (1829).[2]
בשנת 1832, לאחר שהפיק כמה ציורי שמן של מהומות בריסטול, בילה 6 שבועות בצרפת יחד עם עמיתו מבריסטול, אדוארד וילייר ריפיל. נראה כי פיין גם השתתף בשנים 1832–1833 בתחיית פגישות הרישום של אסכולת בריסטול.
שנים מאוחרות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאם ג'יימס מולר היה חניך של פיין בשנים 1827–1830. עם זאת, מולר לא נותר מושפע מפיין ושאר אמני בית הספר בריסטול.[3] פיין עצמו לא המשיך זמן רב בנוסח הנופים ה"פואטיים" של דנבי. באמצע שנות השלושים של המאה ה-19, כנראה בשנת 1835, עבר ללונדון, שם פיתח את סגנונו הבוגר. נופיו עוקבים כעת אחרי ויליאם טרנר בצבעים ובסגנון הקומפוזיציה שלהם.
ניתן לראות את השפעתו של טרנר למשל בציור "קליפטון, ליד בריסטול, מבט מאבון" (1837), שהוצג באקדמיה המלכותית לאמנויות. פיין הציג במוסד הבריטי בשנים 1833–1844 באקדמיה המלכותית של אנגליה שבבריסטול ובאקדמיה המלכותית בשנים 1836–1841. הוא הפך לסגן נשיא אגודת האמנים הבריטית.
בשנת 1846 נסע לגרמניה, שווייץ ואיטליה. לעיתים קרובות הוא צייר באזור האגמים, סקוטלנד.[4] סוכנות האמנות תומאס אגניו ובניו הזמינה אותו לצייר באזור האגמים בשנת 1848, ולאחר מכן בשנת 1851 לערוך סיור בן שלוש שנים באיטליה, בו ליווה את צייר צבעי המים מבריסטול ויליאם אוונס.
פיין נפטר ב־29 ביולי 1870 בלונדון, והותיר את הבנים ג'יימס בייקר פיין, צלם, וצ'ארלס פיין, אמן.
מלבד ויליאם מולר, תלמידיו כללו את ג'ורג' ארתור פריפ וג'יימס אסטברי האמרסלי.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
התבהרות -
מבט על ארמון וינדזור -
לאגו מאג'ורה -
שייט רגוע -
קבצנים מגיעים העירה -
היידלברג -
תא שייט ליד וינדזור -
ילדי אכרים
_-_View_of_Windsor_Castle_from_the_River_-_515634_-_National_Trust.jpg)
_-_2000.184_-_Indianapolis_Museum_of_Art.jpg)
_-_The_Old_Lock,_Windsor_-_515643_-_National_Trust.jpg)
_Kinder_bei_der_Heuernte.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Greenacre, Francis (2005). From Bristol to the Sea: Artists, the Avon Gorge and Bristol Harbour. Bristol: Redcliffe. pp. 108–111
- ^ Greenacre, Francis (2004). "Pyne, James Baker". In Matthew, H.C.G.; Harrison, Brian (eds.). Oxford Dictionary of National Biography. 45. Oxford University Press. p. 643
- ^ Greenacre, Francis; Stoddard, Sheena (1991). W.J. Müller. Bristol: The Friends of Bristol Art Gallery. pp. 50–55.
- ^ Julian Treuherz, Victorian painting, New York : Thames and Hudson, 1993, ISBN 978-0-500-20263-0