ג'ק הנווטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ק הנווטן, שנת 1909

ג'ק הנווטן (1888 - אפריל 1912) היה דולפין מגזע גרמפוס אפור, סייע לספינות לעבור את מצר קוק שבניו זילנד בין השנים 1888 עד 1912. ג'ק הנווטן נהג להדריך את ימאי הספינות שעשו את דרכם מולינגטון לנלסון באזור סוער ומסוכן ביותר של המצר.

הדולפין נורה פעם אחת על ידי אדם (שהיה בגילופין) מסיפון אוניה שסייע ללוותה, ובתגובה חוקק חוק להגנתו בשנת 1904 בניו זילנד. "ג'ק הנווטן" הוא גם שמו של ריקוד עם סקוטי שנוצר כמחוות כבוד אליו.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ק הנווטן הגיע לאורך של כארבעה מטרים, צבע גופו היה לבן ועליו פסים וצלליות אפורות וראשו היה עגול ולבן. מינו של הדולפין לא ידוע, אך ידוע שהיה דולפין מגזע "ריזו" (נקרא גם גרמפוס אפור). דולפיני ריזו אינם נפוצים באזור ניו זילנד, וידוע רק על 12 פרטים שנמצאו במימי המדינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ק הנווטן, צילום של א.פיט

ג'ק הנווטן הנחה ספינות על ידי כך ששחה לצידם במשך כעשרים דקות. אם צוות הספינה לא ראה אותו אז היו נוהגים לחכות לו מעט רגעים.

ג'ק נראה לראשונה בשנת 1888 בפני ספינת המפרשים "ברינדל", מסוג סקונר, כאשר הספינה עברה במעבר הצרפתי, תעלה המקשרת בין האי דה-אורביל לבין האי הדרומי. כאשר מלחי הספינה הבחינו שהוא צולל ושוב צף לפניהם הם רצו להרוג אותו, אך אשתו של הקפטן שכנעה אותם לא לעשות זאת. לתדהמתם, הדולפין התקדם לעברם והנחה אותם בחציית התעלה הצרה. בשנים שלאחר גילויו, הוא המשיך והנחה כמעט כל ספינה שנתקלה בדרכו. אזור זה נחשב לאזור ימי מסוכן ביותר שכן הזרמים בו חזקים מאוד והוא מוקף בסלעים, אך הודות לג'ק אף ספינה לא נפגעה בשטחו.

ימאים ותיירים רבים ראו את ג'ק הנווטן, הוא הוזכר בעיתונים מקומיים ובגלויות.

הפעם האחרונה בה נראה ג'ק הייתה בשנת 1912. החלו לצוץ מספר שמועות בנוגע להיעלמותו, ביניהם פחד שמא ציידי לוויתנים הרגו אותו. עם זאת, מחקרים העלו שג'ק היה בעל חיים זקן באותו זמן. ראשו היה לבן וגופו היה חיוור, שניהם סימנים לגילו המתקדם, ולכן כפי הנראה הוא מת מסיבות טבעיות של זקנה.

תקרית ירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1904, אדם שהיה על סיפון האונייה "פנגויין" ירה בג'ק הנווטן ברובה. למרות החוויה הטראומטית, ג'ק המשיך להדריך ספינות במעברן בנתיבים צרים ומסוכנים. אולם, לפי האגדות הוא הפסיק לסייע לאנשי האונייה פנגויין ולכן היא טבעה במצר קוק בשנת 1909.

הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תקרית הירי שחווה, הועלתה הצעת חוק חדשה שבאה להגן עליו. הוא זכה להגנת דבר המלך במועצה ב-26 בספטמבר 1904. החוק היה תקף עד להיעלמותו בשנת 1912. סבורים, כי הוא בעל החיים הימי הראשון שזכה להגנת החוק של מדינה.