גאוגליף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גאוגליף – (יוונית "גאו" – ארץ, "גליף" לגלף) הוא ציור, מוטיב או תרשים גדולים הנוצרים על הקרקע בעזרת סידור של קלאסטים או גילוי אדמה מתחת למצע.

גאוגליף מסוג פוזיטיב הוא תבנית של אבנים או תל עפר וגאוגליף מסוג תשליל (נגטיב) נעשה על ידי חשיפת אדמה, בדרך כלל פטינה, לצורך רישום הצורות.

בין הגאוגליפים המפורסמים ביותר הם קווי נסקה בפרו. אזורי גאוגליפים אחרים כוללים את בוליביה, ברזיל[1], אוסטרליה המערבית וחלקים במדבר "האגן הגדול" שבדרום מערב ארצות הברית. דמויות הגבעה, מבוכי צמחים ומבוכי האבן של סקנדינביה, איסלנד, לפלנד וברית המועצות לשעבר הם סוגים של גאוגליפים. הגאוגליף הגדול ביותר הוא "אדם מארי" (Marree Man) בדרום אוסטרליה ([1] [2])

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיימון רומרו, ניו יורק טיימססודות האמזונס נחשפים , באתר הארץ, 16 בפברואר 2012
Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.