בוליביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המדינה הרב-לאומית של בוליביה
Flag of Bolivia (state).svg Coat of arms of Bolivia.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: Bolivianos, el hado propicio
מיקום בוליביה
יבשת דרום אמריקה
שפה רשמית ספרדית, ו36 שפות מקומיות [1]
עיר בירה סוקרה
19°02′02″S 65°15′45″W
העיר הגדולה ביותר סנטה קרוס
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
נשיא
אוו מוראלס
הקמה
- עצמאות
- תאריך
הכרזת הרפובליקה החמישית
מספרד
6 באוגוסט 1825
שטח[2]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
1,098,581 קמ"ר 
28 בעולם
1.29%
אוכלוסייה[3]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
10,631,486 נפש 
81 בעולם
9.68 נפש לקמ"ר
216 בעולם
תמ"ג[4]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
58,340 מיליון $ 
91 בעולם
5,487 $
155 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[5]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.675 
108 בעולם
מטבע בוליביאנו ‏ (BOB)
אזור זמן UTC -4
סיומת אינטרנט .bo
קידומת בינלאומית 591+

המדינה הרב-לאומית של בוליביהספרדית: Estado Plurinacional de Bolivia) היא מדינה מוקפת יבשה, במערב דרום אמריקה. היא גובלת עם ברזיל בצפון ובמזרח, פרגוואי וארגנטינה בדרום, וצ'ילה ופרו במערב.

בבוליביה שיעור האינדיאנים, תושביו הראשונים של האזור, הוא מהגבוהים ביבשת ומספרם עולה על מספר התושבים ממוצא אירופאי. הבירה המנהלתית של בוליביה, לה פאס, היא עיר הבירה הגבוהה ביותר בעולם - היא שוכנת בגובה של 3,600 מטרים מעל לפני הים. פירוש שם העיר בספרדית: השלום.

המדינה קרויה על שמו של מי שכונה "המשחרר" של דרום אמריקה, סימון בוליבר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדויות הראשונות להתיישבות בהרי האנדים מתוארכות לשנת 10,000 לפנה"ס [דרוש מקור] , בתחילת המאה ה-2 לפנה"ס החלה תרבות הטיוואנאקו להתפתח בדרום אגם טיטיקקה. תרבות הטיוואנאקו הצטיינה באדריכלות מודרנית וטכניקות חקלאיות חדישות במושגים של אותם הימים. מרכזה של תרבות זו היה בעיר טיוואנאקו. במקביל, התפתחו גם תרבויות באזור מוקסוס ומולוס (חלק מלה פס של היום). בשנת 1450 (משוער) סיפח שבט האינקה את בוליביה לממלכתו ושלט בה עד לכיבוש הספרדי בשנת 1530

במשך התקופה הקולוניאלית הספרדית בבוליביה, נקראה הטריטוריה פרו העליונה והייתה תחת מרות המשנה למלך לימה, בירת פרו. במשך שנים רבות העיר פוטוסי שבשטח בוליביה הייתה העיר הגדולה ביותר בחצי הכדור המערבי. הסמכות המלכותית-ספרדית בבוליביה נחלשה במשך מלחמותיו של נפוליאון, והשנאה כנגד השלטון הספרדי גדלה. הכרזת העצמאות של בוליביה בשנת 1809 גרמה למלחמה של 16 שנים שבסופה נוסדה הרפובליקה שנקראה על שמו של סימון בוליבר ב-6 באוגוסט 1825.

העצמאות לא הביאה לבוליביה יציבות. עד 1981 בוצעו בבוליביה 192 הפיכות (כלומר הפיכה כל 10 חודשים בממוצע). חולשתו של הצבא גרמה לאבדן חלקים משטחה של המדינה למדינות שכנות במהלך מלחמות, חוף הים שלה נכבש על ידי צ'ילה במלחמת האוקיינוס השקט. על אף שבוליביה היא עדיין המדינה העניה ביותר בדרום אמריקה שורת רפורמות שהנהיגה הממשלה גרמו להתפתחות עקבית של הכלכלה במדינה.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי ישראל-בוליביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לתחילת שנת 2009, היו למדינת ישראל ולבוליביה יחסים דיפלומטיים מלאים, אולם בעקבות מבצע עופרת יצוקה החליטה בוליביה לנתקם. נשיא בוליביה אוו מוראלס מסר "בעקבות הפגיעה החמורה בחיי אדם, החליטה בוליביה לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל". מוראלס נחשב כבן ברית של נשיא ונצואלה לשעבר, הוגו צ'אווס שגם החליט לנתק את יחסיה הדיפלומטים עם ישראל בעקבות המבצע.‏[6]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת בוליביה

בוליביה היא מדינה במערב דרום אמריקה אשר מוקפת יבשה. המדינה גובלת עם ברזיל בצפון ובמזרח, פרגוואי וארגנטינה בדרום, וצ'ילה ופרו במערב.

בוליביה ממוקמת ברכס הרי האנדים, כאשר הנקודה הגבוהה ביותר במדינה מגיעה לגובה של 6,542 מטר. מרכז המדינה מעוצב על ידי רמה, האלטיפלאנו, היכן שגרים מרבית הבוליביאנים. במזרח המדינה ישנה שפלה אשר מכוסה על ידי יערות הגשם של האמזוניה.

האקלים במדינה מורכב, ולמרות שבוליביה נמצאת באזור טרופי, האקלים מאוד משתנה מהאזורים הנמוכים ועד ההרים האנדים.

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת שלטון מקומי, בוליביה מחולקת לתשעה מחוזות (פרובינציות, Provinces), וכל מחוז מחולק למספר מחוזות משניים נוספים אשר מנהלים את העניינים הפנימיים שלהם.

מחלקות בוליביה
מספר שם מחוז שם מחוז (אנגלית) שטח (קמ"ר) אוכלוסייה (2008) עיר בירה אוכלוסייה (עיר בירה)(2012)
1 אורורו Oruro 444,100 53,558 אורורו 241,000
2 בני Beni 430,050 213,564 טרינידד 101,300
3 טריחה Tarija 497,000 37,623 טריחה 234,400
4 לה פאס La Paz 2,757,000 133,985 לה פאס 877,400
5 סנטה קרוס Santa Cruz 2,626,700 370,621 סנטה קרוס 1,616,100
6 פנדו Pando 75,350 63,827 קוביחה 55,700
7 פוטוסי Potosi 780,400 118,218 פוטוסי 240,950
8 צ'וקויסאקה Chuquisaca 631,050 51,524 סוקרה 338,300
9 קוצ'במבה Cochabamba 1,786,050 55,631 קוצ'במבה 608,300
בוליביה Bolivia 10,027,650 1,098,581 לה פאס 877,400

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז לה פאס
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות בוליביה

במפקד האוכלוסין האחרון שנערך במדינה, ב-2001, נמנו 8,274,325 תושבים. על-פי הערכה מ-2009, מונה אוכלוסיית בוליביה כ-9.9 מיליון נפש.

רוב האוכלוסייה בבוליביה היא ממוצא אמריקאי-ילידי (אינדיאני). חלקם של האמריקאים הילידים באוכלוסייה מוערך ב-56 עד 70 אחוזים, ורובם הגדול משתייכים לשתי הקבוצות הילידיות הגדולות, קצ'ואה (Quechua) ואיימרה (Aymara), ששורשיהן באינקה. עוד כ-30 קבוצות ילידיות קטנות יותר קיימות במדינה. החשובה בהן היא בני הגוארני, השוכנים בחלקה המזרחי.

כ-10 עד 15 אחוזים מן התושבים הם ממוצא אירופי. רובם ממוצא ספרדי, ומיעוטם צאצאי מהגרים מגרמניה, אוסטריה ומדינות אירופיות נוספות. כ-30 עד 40 אחוזים הם מסטיסים, בני תערובת של אירופים וילידים אמריקאים. כחצי אחוז מן התושבים הם ממוצא אפריקאי, וכן קיימים מיעוטים קטנים של צאצאי מהגרים מסין, מיפן, ומן המזרח התיכון.

התושבים הם ברובם הגדול נוצרים קתולים. כחמישה אחוזים משתייכים לזרם האוונגליסטי, אשר חלקו באוכלוסייה הולך וגדל, וכאחוז אחד הם בהאים.

כשני מיליון בוליביאנים חיים מחוץ לארצם הענייה. יעדי ההגירה העיקריים הם ארגנטינה, ספרד וארצות הברית. הערים הגדולות הן: סנטה-קרוס 1,685,000 אל-אלטו 993,000 לה-פאז 897,000 בעבר לה-פאז הייתה העיר הגדולה ביותר. בגלל שגידול האוכלוסייה באל-אלטו וסנטה-קרוס גבוה במיוחד, הן הערים הגדולות ביותר. הנתונים על הערים הגדולות נלקחו ממפקד נכון לשנת 2010 מאתר gazetteer

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרבות הבוליביאנית הושפעה רבות מתרבות האינקה ותרבויות אינדיאניות מקומיות נוספות. פסטיבל ידוע שנערך בבוליביה הוא "קרנבל אורורו" - "El carnaval de Oruro".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי סעיף חמש בחוקה החדשה של בוליביה
  2. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  6. ^ http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/840/282.html?hp=0&loc=8&tmp=8743