גאס סיזר
| מידע אישי | |||
|---|---|---|---|
| לידה |
5 במרץ 1966 (בן 58) לונדון שבאנגליה | ||
| שם מלא | אוגוסטוס קאסיוס סיזר | ||
| עמדה | בלם | ||
| מועדונים מקצועיים כשחקן | |||
| |||
| |||
אוגוסטוס קאסיוס "גאס" סיזר (אנגלית: Augustus Cassius "Gus" Caesar; נולד ב-5 במרץ 1966) הוא כדורגלן עבר אנגלי.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיזר נולד בטוטנהאם שבלונדון. באוגוסט 1982 הוא הצטרף לארסנל כשחקן נוער, ובפברואר 1984 חתם על חוזה כשחקן מקצוען. הוא הפגין רמת משחק גבוהה בקבוצת הנוער של ארסנל כמגן שיכול לשחק גם כבלם, על אף שב-30 החודשים הראשונים שלו בארסנל הוא שבר את קרסולו שלוש פעמים. הוא ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת במשחק מול מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד ב-21 בדצמבר 1985, במקום ויו אנדרסון המושעה; ארסנל ניצחה 1 - 0, וסיזר הצטיין בשמירה על הקיצוני ג'ספר אולסן.
ב-18 החודשים לאחר משחק זה שותף סיזר בהרכב של ארסנל לסירוגין, בעיקר כמחליף העולה לשחק בדקות האחרונות של המשחק. בעונת 1987/1988 הוא אף כונה "איש חמש הדקות" עקב דפוס המשחקים שלו. למרות כל זאת הוא זומן ב-1987 לסגל נבחרת אנגליה עד גיל 21, והופיע במדיה בשלושה משחקים. לאחר פציעתו של דייוויד אולירי באותה עונה זכה סיזר ליותר הזדמנויות לשחק, ובסך הכל השתתף ב-25 משחקים. אולם, על אף שנחשב לשחקן מוכשר הוא היה עצבני וחסר ביטחון על המגרש, ולא התמודד בהצלחה עם שחקנים התקפיים, ומדי פעם ביצע טעויות משמעותיות.
טעותו הידועה ביותר של סיזר במדי ארסנל הייתה בגמר גביע הליגה של 1988 מול לוטון טאון בומבלי. 7 דקות לפני סיום המשחק הובילה ארסנל בתוצאה 2 - 1, אך סיזר בעט לא נכון מרחבת העונשין של קבוצתו, ואיפשר לדני וילסון מלוטון להבקיע את שער השוויון; לוטון הבקיעה שער נוסף בדקה האחרונה וניצחה 3 - 2. סיזר, שהועלה בהרכב על ידי ג'ורג' גרהאם בעיקר בגלל פציעת אולירי, סיפר מאוחר יותר כי הוא עצמו סבל מפציעות בקע וקרסול באותה תקופה, אך היה נחוש לשחק למרות זאת.
אירוע זה סימל את סוף הקריירה של סיזר בארסנל. ג'ורג' גרהאם החתים את סטיב בולד ואנדי ליניגן, ובשתי העונות הבאות שותף סיזר בחמישה משחקים. הוא הפך לאחד השחקנים הפחות פופולריים בקרב אוהדי ארסנל. גם כיום הוא נחשב לאחד השחקנים הגרועים בהיסטוריה של ארסנל, ובשנת 2007 נבחר למקום השלישי ברשימה שהרכיב "הטיימס", וכללה את 50 הכדורגלנים הגרועים ביותר ששיחקו בליגה האנגלית העליונה.
ב-1992 יצא לאור הספר "קדחת המגרש" מאת ניק הורנבי, אוהד ארסנל. הורנבי כתב על מה שראה כנפילתו של סיזר, וטען כי היה לו כישרון רב כשחקן נוער, או שארסנל לא הייתה מחתימה אותו מלכתחילה. הורנבי קישר זאת לתסכול שחש באותה תקופה לאור אי הצלחתו כסופר, והסיק כי כישרון ונחישות לא יכולים להביא לבדם להצלחה:
על מנת להגיע לאן שהגיע, ברור שהיה לגאס סיזר יותר כישרון מכל אחד בדורו... וזה עדיין לא היה מספיק. [...] גאס ודאי ידע שהוא טוב, בדיוק כמו שכל להקת פופ שהופיעה אי-פעם במועדון ה"מרקי" יודעת שצפויה לה הופעה במדיסון סקוור גארדן ועמוד-שער ב"ניו מוזיקל אקספרס", ובדיוק כמו שכל סופר שהשלים כתב-יד עבור "פאבר את פאבר" שיודע שתוך שנתיים הוא יזכה בפרס ה"בוקר". אתה סומך על ההרגשה הזו בכל מאודך; אתה מרגיש כיצד הכוח והנחישות שתחושת הייעוד נותנת לך זורמים בוורידים כמו סם... וזה לא אומר שום דבר.
סיזר עזב את ארסנל ביוני 1991 לאחר שהשתתף ב-50 משחקים בחמש עונות. הוא עבר לקיימברידג' יונייטד בהעברה חופשית, לאחר שקודם לכן הושאל לקווינס פארק ריינג'רס לחודשים אחדים. הוא לא שיחק כלל בקיימברידג', ומשם עבר לבריסטול סיטי בהעברה חופשית. בינואר 1992 הצטרף לאיירדריאוניאנס בהעברה חופשית, וב-1994 שיחק בהפסד לגלאזגו ריינג'רס בגמר הגביע הסקוטי. הוא סיים את הקריירה בקולצ'סטר יונייטד במאי 1995, אליה הגיע בהעברה חופשית באוגוסט 1994.
לאחר פרישתו עבר להונג קונג, ושיחק שם במספר טורנירי חובבים לצד כדורגלני עבר אחרים. הוא מתגורר לסירוגין בהונג קונג, שם הוא עובד בתחום הפיננסים, ומקום מגוריו הקבוע באסקס.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניק הורנבי, קדחת המגרש (עמודים 218 - 222), הוצאת עגור, 1992
- Tony Matthews, Who's Who of Arsenal (Page 52), 2007. (ISBN 1-84596-232-X)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- 50 הכדורגלנים הגרועים ביותר באתר "הטיימס"