גבעת התחמושת
 | |
| גבעת התחמושת וסביבותיה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | גבעה |
| גובה מעל פני הים | 797 מ' |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
 ירושלים |
| רכס הרים | הר הצופים |
| קואורדינטות | 31°47′55″N 35°13′45″E / 31.798709976116°N 35.229085342568°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   גבעת התחמושת | |
  | |
גבעת התחמושת היא גבעה בצפון ירושלים, שגובה פסגתה 797 מטרים מעל גובה פני הים.[1] הגבעה היא שלוחה של רכס הר הצופים לכיוון מערב, ושוכנת בינו לבין הרכס המרכזי של ירושלים, עליו בנוי עיקר מערב העיר. ככזו, היא מחברת בין העיר לבין ההר והייתה בעלת חשיבות אסטרטגית מאז ימות המנדט הבריטי, ובעיקר במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים, בה התחולל במקום הקרב על גבעת התחמושת.
על הגבעה נמצאות חלק משכונות הבריח של ירושלים, בעיקר שכונות מעלות דפנה ורמת אשכול. על הגבעה נמצאת קריית הממשלה על שם מנחם בגין, הכוללת חלק ממשרדי הממשלה בהם את המטה הארצי של משטרת ישראל. בנוסף נמצאת בה תחנת הרכבת הקלה גבעת התחמושת של הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, המקשרת אותה אל שאר חלקי העיר. כמו כן עוברות בה שדרות חיים בר-לב (כביש 60) ושדרות אשכול, שהם קטע מציר המקשר בין מחלף הזיתים לכניסה לירושלים (כביש 417), ממזרח למערב.
על ההר נמצא אתר ההנצחה גבעת התחמושת, המנציח את הקרב שהתחולל במקום. כמו כן נמצא על הגבעה בית הספר לשוטרים, מבנה לשימור מהתקופה הבריטית,[2] בו מתוכנן לקום מוזיאון צה"ל.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבעת התחמושת היא רכס גבעות מצפון לעיר העתיקה, בה עובר קו פרשת המים בין נחל קדרון עילי הזורם לים המלח לנחל שורק הזורם לים התיכון. הגבעה נמצאת על צומת דרכים של דרך שכם ההיסטורית המוליכה מירושלים צפונה לעבר מעלה בית חורון (כביש 443), רמאללה, שכם וצפון הארץ, ושל דרך הר הזיתים, המקשרת מזרחה, להר הצופים והר הזיתים.
הגבעה היא שלוחה של רכס הר הצופים לכיוון מערב, ושוכנת בינו לבין הרכס המרכזי של ירושלים, עליו בנוי עיקר מערב העיר. היא צופה על סביבתה ומהווה נקודה חשובה המקשרת בין שני הרכסים, הגבוהים ממנה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיישבות מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]על הגבעה נמצאו מספר מערות קבורה המתוארכות לתקופה הרומית ואילך, כדוגמת מערת שמעון הצדיק ומערת הסנהדרין הקטנה.
בשנת 1890 הוקמה בגבעה שכונת שמעון הצדיק, כחלק מתהליך היציאה מן החומות. לצד שכונה זו נבנתה בתחילת המאה ה-20 שכונת "נחלת שמעון", שכונה שנרכשה על ידי הבנקאים יוהנס פרוטיגר ויוסף נבון ופותחה בתחילה על ידי יוסף מיוחס ואחרי כן על ידי ניסים אלישר ובצלאל קופל קנטרוביץ. עשרות משפחות יהודיות הקימו את בתיהן על השטח שנרכש, וערב מאורעות תרצ"ו (1936) חיו במקום מאות יהודים. עם פרוץ המאורעות ברחו היהודים מהאזור, אך שבו לשכונות אלו כעבור חודשים אחדים.[3]
בגלל חשיבותה האסטרטגית של הגבעה הוקם עליה בית הספר לשוטרים בירושלים על ידי המנדט הבריטי בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. חלקו הראשון של המבנה הוקם ב-1935,[4] והוא היה אז הגדול ביותר בירושלים.[5] בית הספר אכלס את המבנה החדש באפריל 1936.[6] על פסגת הגבעה בגובה 797 מטרים מעל פני הים הוקם בונקר תחמושת עבור בית הספר, אשר הביא לגבעה את שמה. בנובמבר 1947, במסגרת עזיבת הבריטים את ארץ ישראל, נסגר בית הספר לשוטרים.[7]
מלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת העצמאות סבלו תושבי השכונות היהודיות בדרום הגבעה מהתקפות מצד שכונת שייח' ג'ראח הערבית, ולאחר פיגוע במקום.[8] פקדו הבריטים על תושביהן לעזוב במהירות. בד' בניסן (13 באפריל) נהרגו בשיירת הדסה 78 אנשי צוות בית החולים "הדסה", מטופלים, אנשי האוניברסיטה העברית ולוחמים ליד השכונה שפונתה. כוחות של פלמ"ח "הראל" שחשו לעזרתם נהדפו על ידי הבריטים. בחול המועד פסח כבש הפלמ"ח את שייח' ג'ראח ושטח השכונות היהודיות. הבריטים הכריחו אותם לסגת בנימוק שציר התחבורה העובר שם נחוץ להם. ונתנו את מילתם שיעדכנו לכשסיימו להעביר את גייסותיהם שם. אך בעוזבם עדכנו רק את הערבים שמיהרו והשתלטו על המקום, ושטח השכונה עבר לשליטה ירדנית.
במבצע קלשון תוכנן כיבוש מבנה בית הספר לשוטרים ושכונת שייח' ג'ראח אשר נמצאו על הגבעה כדי ליצור רצף קרקעי עם הר הצופים. ב-14 במאי 1948 תפסו כוחות אצ"ל את מבנה בית הספר שהיה אז נטוש[9] ומלא במדים של הבריטים[10]. אנשי האצ"ל התבססו במתחם בית הספר והתארגנו להגנה. מבחינת הלוחמים, תפיסת מחנה צבאי בריטי בידי האצ"ל סמלה את ניצחונה של המחתרת העברית על השלטון הבריטי. כעבור פחות משבוע, ב-19 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, כבש הלגיון הערבי הירדני חלקים בצפון ירושלים, כולל את הגבעה.[11] הכוח ששהה במקום נסוג לעבר שיכון פאג"י. בקרב על בית-הספר לשוטרים נהרגו שישה לוחמים[12] ונפצעו חמישה-עשר. ב-21 מאי 1948 הפגיזו מטוסי צה"ל את בית הספר לשוטרים שעל הגבעה.[13] בימים שלאחר מכן יצאו מבית הספר לשוטרים כוחות הלגיון לתקוף את סנהדריה ושיכון פאג"י, אך נהדפו.[14] בהמשך המלחמה צלפים ירדנים ירו מן בית הספר ומסביבתו לכיוון השכונות היהודיות הסמוכות.[15][16]
לאחר מלחמת העצמאות, בימי ירושלים המחולקת, הקימה ירדן מוצב מבוצר על פסגת הגבעה, במקום בו עמד בתקופה הבריטית הבונקר של בית הספר לשוטרים, כחלק ממתחם מבוצר שכלל את מוצב גבעת המבתר והגבעה הצרפתית שבהר הצופים הסמוך. בנוסף, שימש בית הספר לשוטרים מוצב של הלגיון הערבי, וחלקים מהמבנה שימשו כמשרדים ראשיים ומחסני מזון של אונר"א.[17]
מלחמת ששת הימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הקרב על גבעת התחמושת
במהלך המערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל במוצב שבפסגת הגבעה הקרב על גבעת התחמושת בליל 6–7 ביוני 1967. על גדוד 66 של חטיבה 55, חטיבת צנחני מילואים, הוטל לפרוץ לירושלים המזרחית דרך בית הספר לשוטרים, וזאת כדי לחבור להר הצופים ולמנוע את כיבושו בידי הלגיון הירדני. לאחר הפגזה ארטילרית קצרה החלה הסתערות רגלית, אך הכוח נתקל במערכת צפופה של תעלות קשר, בונקרים, עמדות מקלעים וגדרות תיל, שרבות מהן נותרו שלמות גם לאחר ההפצצה. הלחימה התנהלה מטווחים קצרים ביותר והחיילים נאלצו לטהר את התעלות והעמדות בזו אחר זו באמצעות ירי, רימוני יד ולחימה פנים אל פנים. בשל מורכבות השטח, החשכה, הקושי בזיהוי מיקום הכוחות והלחימה העיקשת של המגינים הירדנים הייתה התקדמות הצנחנים איטית ומלווה באבדות כבדות.
במהלך הקרב הוזרמו למקום כוחות נוספים כדי לסייע בהשלמת כיבוש המתחם והלחימה נמשכה במשך כמה שעות עד לשעות הבוקר המוקדמות. ההתנגדות הירדנית הייתה עיקשת, ובכמה מוקדים התנהלו חילופי אש ממושכים עד שהמגינים נהרגו, נפצעו או נסוגו. עם השלמת טיהור התעלות והבונקרים עבר המוצב לשליטת צה"ל, והקרב הסתיים בניצחון ישראלי. מחיר הקרב היה כבד: לצה"ל היו 36 הרוגים ועשרות פצועים. כמעט כל החיילים הירדנים שהיו במוצב נהרגו, כ-70 איש.
שלטון ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת ששת הימים עברה גבעת התחמושת משטח גבול מבוצר לאזור עירוני מרכזי בירושלים המאוחדת. עצם כיבוש הגבעה הסיר את המחסום הצבאי שהפריד בין מערב העיר להר הצופים במשך תשע עשרה שנים, ואפשר לראשונה מאז מלחמת העצמאות ליצור רצף טריטוריאלי ותעבורתי בין חלקיה השונים של ירושלים. במסגרת תוכניות הפיתוח העירוניות של השנים שלאחר המלחמה, שולבה הגבעה בתהליך הבנייה המואץ בצפון העיר, שנועד לעצב מחדש את המרחב שהיה עד אז אזור גבול, עמדות צבא, שטחי הפקר ומכשולים. התכנון לא הסתפק בשיקום השטח אלא ביקש להפוך אותו לחלק אינטגרלי מהמרקם העירוני של העיר באמצעות סלילת כבישים חדשים, פיתוח תשתיות והקמת שכונות מגורים ומוסדות ציבור. שינוי זה סימל את המעבר מגבעה בעלת חשיבות צבאית מובהקת לאזור עירוני בעל חשיבות אזרחית, מנהלית ולאומית.
אחד המהלכים המרכזיים שבוצעו באזור היה הקמת רמת אשכול ומעלות דפנה, שתיים מתוך ארבע שכונות הבריח שנועדו ליצור רצף התיישבות יהודי מצפון למרכז ירושלים ולחבר את הר הצופים אל חלקה המערבי של העיר.[18] שכונות הבריח תוכננו כחגורת יישובים עירונית שנועדה למנוע בעתיד את ניתוקו של הר הצופים, שהיה עד אז מובלעת ישראלית מבודדת. רמת אשכול הייתה השכונה הראשונה שנבנתה לאחר המלחמה, ובנייתה החלה עוד במהלך שנת 1967, ולאחריה פותחה גם מעלות דפנה.[19] השכונות החדשות כללו אלפי יחידות דיור, מוסדות חינוך, מרכזים מסחריים ושטחים ציבוריים, והפכו בתוך שנים ספורות לחלק בלתי נפרד מהעיר. במקביל חודש גם היישוב היהודי בשכונת שמעון הצדיק שעל הגבעה, שתושביה היהודים פונו במהלך מלחמת העצמאות, ובכך התחזק עוד יותר הרצף העירוני באזור גבעת התחמושת.
במקביל לפיתוח המגורים, הפך אזור גבעת התחמושת גם למוקד של מוסדות שלטון ומנהל. לאורך תוואי קו התפר לשעבר הוקמה קריית מנחם בגין, המשמשת כאחד מריכוזי משרדי הממשלה החשובים בירושלים.[20] בין היתר הוקם במקום המטה הארצי של משטרת ישראל, לצד משרדי ממשלה נוספים ומבני ציבור, והאזור הפך למרכז מנהלי משמעותי של מדינת ישראל. פיתוח זה לווה גם בשדרוג רשת הכבישים וביצירת צירי תנועה מרכזיים המחברים בין השכונות החדשות, מרכז העיר וצפון ירושלים.
לצד הפיתוח העירוני והממשלתי, נשמר חלק משדה הקרב והוסב לאתר הנצחה לאומי. כבר לאחר המלחמה הוקמה במקום אנדרטה, ובהמשך הוקם על חלק משרידי המוצב הירדני אתר ההנצחה הממלכתי גבעת התחמושת, שנועד להנציח את חללי הקרב ואת הלוחמים שהשתתפו בכיבוש המקום.[21] במסגרת הקמת האתר נשמרו חלקים ניכרים ממערכת התעלות, הבונקרים והביצורים המקוריים, והם שולבו במסלול ביקור המאפשר להמחיש את תנאי הלחימה הקשים שהתנהלו במקום. במשך השנים התפתח האתר למרכז חינוכי ולאומי, המארח טקסי זיכרון ממלכתיים, ביקורי תלמידים, חיילי צה"ל ומשלחות מהארץ ומהעולם. באמצעות מוזיאון, תצוגות, ארכיון ועדויות של לוחמים, הפך האתר לאחד ממוקדי ההנצחה המרכזיים של מלחמת ששת הימים ושל הקרב על ירושלים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ נקודות ציון הגובה על פי מפת ירושלים, קנה מידה 1:12,500, הודפסה על ידי אגף המדידות, ישראל, ספטמבר 1987.
- ↑
שלומית צור, רמ"י פינתה את מטה אונר"א בירושלים - בשטח מתוכננות לקום 1,400 יחידות דיור, באתר הארץ, 20 בינואר 2026 - ↑ נדב שרגאי, תוכנית: תושביה הערבים של שכונת שמעון הצדיק יפונו מבתיהם, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2001
- ↑ בנין לבית הספר לשוטרים, הירדן, 28 בינואר 1935
- ↑ בנין בית הספר לשוטרים וסביבו, הארץ, 3 באוקטובר 1935
- ↑ בית הספר לשוטרים, דבר, 15 באפריל 1936
- ↑ ביה"ס לשוטרים בירושלים - נסגר, דבר, 27 בנובמבר 1947
- ↑ שלושה יהודים נהרגו בהתקפה על שכ' שמעון הצדיק, דבר, 8 בינואר 1948
- ↑ ההגנה תפסה בנינים רבים בירושלים, מעריב, 14 במאי 1948
- ↑ אביעזר גולדשטיין, מפקד שכבש את סוהר ירושלים - אסיר המרכזיה לשעבר, המשקיף, 30 במאי 1948
- ↑ הקרבות בירושלים מגיעים לשיאם, הַבֹּקֶר, 20 במאי 1948
- ↑ יהושע גולדשמיד ("גל"), באתר יזכור
- ↑ מטוסינו הרעישו עמדות האויב ליד ירושלים, הצופה, 23 במאי 1948
- ↑ אביעזר גולדשטיין, המערכה ההירואית ברמת רחל, המשקיף, 26 במאי 1948
- ↑ האויב הפעיל תותח בצפון ירושלם, המשקיף, 5 בנובמבר 1948
- ↑ בפגישת ירושלים הושג הסכם על הפסקת הצליפות, על המשמר, 30 בנובמבר 1948
- ↑ חלומות בין כוכים וקברים, חרות, 4 בנובמבר 1962
- ↑ העיר שחוברה לה יחדיו – חזון או מציאות? אתר 50 פלוס
- ↑ Imagining the border, Institute for National Security Studies (באנגלית)
- ↑ גבעת התחמושת, באתר נהנים בישראל
- ↑ אתר ההנצחה בגבעת התחמושת, באתר תפנית
