גודל נייר
גודל נייר הוא מידות האורך והרוחב של ניירות שונים.
תקנים שונים לגודלי נייר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמנים ומדינות שונות התקיימו מספר תקנים לגודל של נייר. תקני גודל הנייר התבססו מאז המצאת הדפוס. שני גודלי נייר נפוצים שימשו כתקן דה פקטו להדפסת ספרים:
- פוליו, גודל גיליון דפוס של 15 על 12 אינץ'; 38.2 × 30.5 סנטימטר
- קוורטו, גודל הדף הוא 12 × 91/2 אינץ' ;30.5 × 24.15 סנטימטר
תקנים מודרניים מתייחסים לנייר כתיבה, כרטיסים, מסמכים מודפסים ומעטפות.
בתחום הדפוס בישראל נפוצים הגדלים רבע גיליון (500 - 350 מ"מ), חצי גיליון (700 - 500 מ"מ) וגיליון (1000 - 700 מ"מ).
תקן ISO[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ISO 216
תקן ISO 216 של ארגון התקינה הבינלאומי, הוא אחד התקנים הנפוצים לגודלי נייר. הוא מבוסס בעיקרו על התקן הגרמני DIN 476 משנת 1922.
דפי A4 הם השימוש הנפוץ ביותר של התקן להדפסת דברי דפוס משרדיים. גליונות A5 (שגדלו מחצית מ-A4) משמשים כתקן עבור מחברות ו-A3 (כפליים מ-A4) משמשים לרוב עבור הדפסת שרטוטים ותמונות.
לפי התקן, היחס בין אורך ורוחב הדפים הוא ומעוגל למילימטר הקרוב. אורכו של A1 הוא רוחבו של A0 והיחס קבוע. כך שטחו של כל דף הוא מחצית מדף הקודם לו (A1 הוא חצי מ-A0, ו-A2 הוא חצי מ-A1, וכך הלאה), ומידות האורך והרוחב קטנות ביחס קבוע של שורש 2.
תקן ANSI[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכון התקנים האמריקני ANSI אימץ את התקן ANSI/ASME Y14.1 עבור גודלי נייר. הגדלים הנפוצים ביותר של תקן זה, הם Letter ו-Legal.
התקן של ANSI דומה לתקן ISO בכך שחיתוך גודל מסוים לחצי יפיק שני דפים ממידת הגודל הקטנה יותר שאחריו, אך נבדל בכך שיחסי הפרופורציה של האורך והרוחב של הדפים אינם נשמרים במעבר בין מידות שונות.
