גולם (מחשב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחד ממחשבי הגולם בבניין זיסקינד של מכון ויצמן

גולם היה השם שניתן לשלושה מחשבים שנבנו במכון ויצמן למדע ושימשו את צורכי המחקר במכון ובמרכזי מחקר ישראליים אחרים.

גולם א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1960 החלה המחלקה למתמטיקה שימושית, שבראשה עמד חיים לייב פקריס, בתכנון מחשב חדש, שיחליף את מחשב "ויצק" שהחל לפעול בשנת 1955. תחילה כונה המחשב "ויצק 2", אולם בעצתו של חוקר הקבלה, פרופ' גרשם שלום, ניתן לו השם "גולם", שהובן כמתייחס אל הגולם מפראג. לידידו יוסף ליבס גילה שלום שהסיבה הסמויה לבחירתו בשם זה היא הרמז לאותיות השם גרשם שולם.[1]

לראש פרויקט הגולם מונה שמואל רוכמן, שהגיע למטרה זו מארצות הברית. לצדו של רוכמן עמדו בראש הפרויקט צבי ריזל, מראשי פרויקט "ויצק", מירון מלמן, מהנדס שעלה מארצות הברית, וירוחם גינת, כמפקח טכני.

"גולם א" החל לפעול ב־29 בדצמבר 1963.[2] הצלחתו הביאה להחלטה לבנות מחשב נוסף, זהה, שהחל לפעול ב־1966.

תכנונו של הגולם התבסס על זה של המחשב "איליאק 2" שנבנה באוניברסיטת אילינוי, תוך הכנסת שיפורים אחדים, ובפרט הקטנת נפח המחשב וצריכת האנרגיה שלו פי עשרה.

ל"גולם א" היה גודל מילה גדול במיוחד של 75 סיביות. החומרה ביצעה חישובים בשיטת "נקודה צפה", שבה סיבית אחת לסימן, 10 סיביות למעריך ו־64 סיביות למנטיסה. התאפשר גם חישוב במילה כפולה, שבה 128 סיביות למנטיסה. גודל הזיכרון הגיע ל־32K מילים (לעומת 4K מילים ב"ויצק"). מהירות החישוב של "גולם א" הייתה גדולה פי מאה מזו של קודמו, "ויצק".

גולם ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967 החל תכנונו של "גולם ב", והוא החל לפעול בשנת 1974, והחליף את מחשבי "גולם א" שקדמו לו. "גולם ב" סיים את פעולתו בשנת 1983.

ל"גולם ב" היה גודל מילה של 64 סיביות (פחות משל "גולם א", אך אף זו מילה גדולה יחסית). גודל הזיכרון הגיע ל־128K מילים.

כקודמיו שימש גם "גולם ב" לעיבודים מדעיים, בהתאם לצורכי המחקר של המחלקה למתמטיקה שימושית ומחלקות אחרות.

בניית מחשבים במכון ויצמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ויצק" נבנה בתקופה שבה מחשבים טרם היוו מוצר תעשייתי נפוץ, ובנייה עצמית של מחשב הייתה הדרך העיקרית להשגתו. הגולם נבנה מאוחר יותר, ולמעשה כבר בשנת 1963, זמן מה לפני הפעלתו של "גולם א", נרכש למכון ויצמן מחשב CDC 1604 - המחשב הראשון מתוצרת CDC שנמכר מחוץ לארצות הברית. הגולם היה זול במידה ניכרת מהחלופות שניתנו לרכישה, ותכנונו ובנייתו היוו פעילות מחקרית בפני עצמה.

לשלושת מפתחיו של "גולם א", שמואל רוכמן, צבי ריזל ומירון מלמן הוענק פרס רוטשילד. בנימוקי הפרס נאמר, בין השאר, "שלושת המדענים קיבלו במשותף את הפרס בהנדסה על התכנון המתוחכם של המחשב האלקטרוני במכון ויצמן, אשר עורר את קנאתם של מוסדות מחקר גדולים בעולם".

"גולם ב" סיים את תקופת בניית המחשבים במכון, ולמעשה כבר במקביל לו, ואף במקביל ל"גולם א" פעלו במכון מחשבים שנרכשו מיצרנים מסחריים, כגון יבמ ודיגיטל. דרכו של המכון בבניית מחשבים לשימוש עצמי הייתה ייחודית לו בישראל, אם כי הייתה מקובלת באותה עת גם באוניברסיטאות מובילות בעולם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה יחיא, "הגולם", מעשה חושב, אוקטובר 1988

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ייתכן שהייתה זו הלצה על חשבונו של שולם, שהיה גם "יקה"
  2. ^ מחשב אלקטרוני "גלם" הופעל במכון ויצמן, דבר, 30 בדצמבר 1963