צבי ריזל
 | |
| צבי הרברט ריזל (1995) | |
| לידה |
14 במרץ 1922  |
|---|---|
| פטירה |
2 בספטמבר 2002 (בגיל 80) |
| מקום לימודים |
המכון הבריטי של מהנדסי רדיו |
| מוסדות |
מכון ויצמן למדע |
| פרסים והוקרה |
פרס רוטשילד (1969) |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
צבי (הרברט) ריזל (Zvi Herbert Riesel; 14 במרץ 1922 - 2 בספטמבר 2002) היה מחלוצי המחשוב בישראל, מבוני המחשבים הראשונים בישראל - הוויצק והגולם. על כך הוענק לו פרס רוטשילד להנדסה לשנת 1969.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריזל נולד ב-1922 בעיר האלה שבגרמניה, לדינה ומיכאל ריזל. ב־1937 עלה עם הוריו ואחיו לארץ ישראל, אחרי שרבים מבני משפחתו היגרו לארצות הברית, לברזיל, לדרום אפריקה ולאנגליה. משפחתו שנותרה בגרמניה נספתה בשואה. המשפחה התיישבה בתל אביב. למרות כישרונו הלימודי לא התאפשר לו להשלים את לימודי התיכון בארץ מטעמים כלכליים, והוא נשלח לעבוד כשוליה למתקן מכשירי רדיו (פיליפס)[1].
בשנים 1942–1946 שירת בצבא הבריטי כטכנאי אלקטרוניקה וכמנהל סדנת תיקון מכשירי קשר בטנקים[2]. לאחר שחרורו למד בהתכתבות במכון הבריטי של מהנדסי רדיו (British institution of Radio Engineers) (אנ') והשלים את לימודיו ב-1950. בשנים 1945–1948[דרושה הבהרה] שירת בצה"ל ועסק במכשירי מכ"ם בחיל האוויר. בשנת 1953 ענה למודעת "דרושים" מטעם מכון ויצמן והתקבל לצוות של פרופ' ג'רלד אסתרין שהחל בבניית המחשב הישראלי הראשון, ויצק, ביוזמתו של פרופ' חיים לייב פקריס. תוך כשנה הצליח הצוות להביא לתפקודו המלא של המחשב. אז חזר אסתרין לארצות הברית, ואת מקומו תפס ריזל, אשר הוביל את פרויקט הוויצק עד לסיומו המוצלח. הוויצק פעל עד שנת 1964, כשהוא מחשב ומנתח בעיות בתחומי הפיזיקה והמתמטיקה, החל בתנועת אטומים וכלה בתנועות גאות ושפל, רעידות אדמה, ועוד.
משנת 1960 היה ריזל בצוות שבנה את המחשב שהחליף את ויצק – גולם א וגולם ב. הוא עמד בראש הפרויקט לצדו של שמואל רוכמן[3].
לאור יכולותיו והידע שלו בתחומי ההנדסה והמתמטיקה, אותם רכש מעצם היותו אוטודידקט, ושכלל בשירותו הצבאי ובמכון ויצמן, הוענק לו ב-1954 תואר מהנדס, וב־1966 מונה לפרופסור חבר,[4] זאת אף על פי שלא עבר את המסלול האקדמי המקובל. ריזל לימד במדרשת פיינברג במכון ויצמן והנחה סטודנטים במכון ויצמן ובטכניון בתחום תכנון מחשבים, למשל תכנון מעבדי נקודה צפה. בשנים 1982–1983 ניהל את המחלקה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן.
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על חלקו בתכנון ובבנייה של הגולם קיבל ב-1969 את פרס רוטשילד להנדסה יחד עם חבריו מירון מלמן ושמואל רוכמן[5]. בנימוקי הפרס נאמר, בין השאר,
שלושת המדענים קיבלו במשותף את הפרס בהנדסה על התכנון המתוחכם של המחשב האלקטרוני במכון ויצמן, אשר עורר את קנאתם של מוסדות מחקר גדולים בעולם.
ב-2006 הכריז ה-IEEE על ויצק כעל "אבן דרך בהיסטוריה העולמית של הנדסת האלקטרוניקה והמִחשוב". בטקס שנערך במכון ויצמן קיבלו בנותיו של ריזל בשמו את "מדליית ויצק", שהוענקה לבוניו[6].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבי ריזל נישא ב-1956 לד"ר אראלה שמעוני-ריזל (1926–2001),[7] כימאית שעבדה כחוקרת במכון ויצמן ולאחר מכן לימדה כימיה בקריית החינוך ע"ש עמוס דה שליט ברחובות.
היה אב לשתי בנות. אחת מבנותיו, נעמי, נשואה לאורי ירון, ד"ר לפיזיקה ואיש עסקים, שמכהן כיושב ראש הוועד המנהל של האוניברסיטה הפתוחה.
ריזל נפטר ב-2002, בגיל 80. נקבר בבית העלמין ברחובות.[8]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Leo Corry and Raya Leviathan, WEIZAC: An Israeli Pioneering Adventure in Electronic Computing (1945-1963), Springer Verlag 2019.
- שלמה יחיא, הגולם, מעשה חושב, אוקטובר 1988
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארץ קטנה עם מחשב, מכון ויצמן
- שירות הידען, זוכרים את ויצק – גוגל הכינה סרטון על תחילתו של המחשוב בישראל, באתר הידען, 9 ביוני 2013
- רן לוי, Weizac (ויצק), המחשב הישראלי הראשון, חלק א', חלק ב', עושים היסטוריה, 2017
- נעם בוקסבאום, כך נולדה אומת הסטארט-אפ: הכירו את ויצק - המחשב העברי הראשון, באתר הארץ, 14 באפריל 2018
- רעיה לויתן, מדינה אחת, מחשב אחד, באתר של אוניברסיטת תל אביב, מרץ 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Weizmann Institute Interviews, part 3
- ^ רן לוי, Weizac (ויצק), המחשב הישראלי הראשון, חלק א' עושים היסטוריה, 2017
- ^ משה אדמון, "הגולם מרחובות" המחשב המהיר בעולם נבנה עתה במכון וייצמן למדע, הארץ, 12 בדצמבר 1962
- ^ מינויים חדשים והעלאות במכון ויצמן ברחובות, מעריב, 13 ביוני 1966
- ^ אברהם פלג, ה"מהרלים" מרחובות, מעריב, 27 בנובמבר 1970
- ^ ארץ קטנה עם מחשב, מכון ויצמן
- ^ הקבר של אראלה ריזל בבית הקברות החדש ברחובות, באתר BillionGraves.
- ^ הקבר של צבי הרברט ריזל בבית הקברות החדש ברחובות, באתר BillionGraves