גזה שבשטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גזה שבשטין
Sebestyén Géza
Sebestyén Géza.jpg
לידה 11 בפברואר 1878
קורד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באפריל 1936 (בגיל 58)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Stern Jakab עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה, בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גזה שבשטין, שמו המקורי יעקב שטרן[1]הונגרית: Sebestyén Géza; קורד, 11 בפברואר 1878[2]בודפשט, 2 באפריל 1936) היה שחקן, מנהל במה ומנהל תיאטרון יהודי-הונגרי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזה שבשטין נולד במשפחה יהודית כבנם של ז'יגמונד שטרן וגיזלה וירת. ארבעה מתוך חמשת הבנים ממשפחת שבשטין, גזה, ינה, דז'ה ומיהאי, בחרו בקריירת המשחק, האמצעי מבין החמישה בלה שבשטין הפך לכדורגלן מפורסם של מ.ט.ק. בודפשט ושל נבחרת הונגריה בכדורגל. לאחר שגזה סיים את לימודיו באקדמיה לתיאטרון, ערך את הופעת הבכורה שלו בעיר פץ' ב־1 באפריל 1899, בתפקיד שיילוק במחזה הסוחר מוונציה של ויליאם שייקספיר. בשנת 1902 שיחק בחברת בודה-טימישוארה, ובשנת 1905 עבר לשלב חשוב בקריירה שלו לקלוז'-נאפוקה. אחת ההצגות החשובות של "תיאטרון האבן" (Kőszinház) ברחוב פרקש הייתה הבאנק באן של יוז'ף קטונה, בה גילם שבשטין את הבאן גזה פטור. מכאן הצטרף ל"תיאטרון ההונגרי של פשט" (Pesti Magyar Színház) בשנת 1909, שם הפך לשחקן מוביל, באותו הזמן הופיע גם בתיאטרון הלאומי של בודפשט. הוא שיחק תפקידים גדולים וחשובים, במיוחד תפקידי תככנים, אם כי זה היה בניגוד חד לאינדיבידואליות האזרחית שלו: הוא היה איש עליז, חברותי, בוהמי. ב־21 בנובמבר 1911 בבודפשט, התחתן עם השחקנית היהודיה יולן דנש (18821956)[3], בתם של לאיוש קוהן (כהן) ויאנקה ברגר[4].

בשנת 1914 קיבל על עצמו את ניהול תיאטרון בודה - טימישוארה, ואחר כך בשנת 1920 הפך גם למנהל תיאטרון בודה - מישקולץ. הוא גיבש אנסמבל נהדר משתי התיאטראות טימישוארה ומישקולץ'. הוא שיפץ את בניין העץ של תיאטרון בבודה, שם זכה להצלחה רבה בהפקות קיץ, במיוחד אופרטות. בין היתר, הופיעו שם הנה הונטי, דיולה קאבוש ודיולה צ'ורטוש שמשכו קהל רב. שבשטין יצר מערכת יחסים מצוינת עם הקהל, הוא היה גם במאי מאוד פופולרי במישקולץ ובבודה. ב־14 בנובמבר 1924 הפך גם למנהל תיאטרון העיר פשט (Városi Színház). הוא עשה שימוש מצוין בהזדמנות זו של ניהול "רב תיאטרון" להחלפת הצגות ושחקנים בין התיאטראות שניהל. לאורך כל הקריירה שלו שמר על קשר לבבי עם האנשים והמוסדות האחראים על התיאטרון. בשנים 1931 עד 1936 היה נשיא התאחדות השחקנים הלאומית, ולפני כן היה יועץ ההתאחדות במשך עשרים וחמש שנה. כשהחל איסוף כספים להקמת התיאטרון הלאומי החדש, הוא היה התורם הראשון: בינואר 1923 הוא הציע עשרת אלפים כתרים למטרות אצילות זו.

גזה שבשטין עזב את מישקולץ בשנת 1926 והוחלף על ידי אחיו הצעיר מיהאי. לאחר מכן הוא נפטר בבודפשט כעבור עשר שנים. לזכרו, נערך בתיאטרון הלאומי במישקולץ טקס אזכרה של גזה שבשטין, שלמעשה סימן את סיום עידן שבשטין במישקולץ. על פי החוק היהודי השני, יהודי לא יכול היה למלא תפקיד בתיאטרון שהיה לו השפעה על הכיוון הרוחני של אותו תיאטרון.

תפקידיו המרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גזה שבשטין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 103786/1906. Forrás: MNL-OL 30804. mikrofilm 790. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1906. év 47. oldal 16. sor
  2. ^ "Születési bejegyzése a hőgyészi izraelita hitközség születési akv. 931/1878. folyószáma alatt". בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2020. 
  3. ^ "Sebestyén Gézáné Dénes Jolán halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 1828/1956. folyószáma alatt". בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2020. 
  4. ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VI. kerületi állami házassági akv. 1529/1911. folyószáma alatt.