גלדיס אלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלדיס אלר
לידה 13 ביולי 1915
מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במרץ 1970 (בגיל 54)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לאמנות שונארד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלדיס אלראנגלית: Gladys Aller; ‏ 13 ביולי 19155 במרץ 1970) הייתה ציירת אמריקאית ממוצא יהודי.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלדיס אלר נולדה במסצ'וסטס. משפחתה הייתה מעורבת במוזיקה ובתעשיית הקולנוע. אביה היה מהגר רוסי יהודי שעבר עם אחיו, ג'וזף אלר, להוליווד ב-1920 כדי לעבוד בתעשיית הקולנוע. דודה ג'וזף ניהל את חדר החושך עבור ד.ה. גריפית בעוד אביה מכר סרטים גולמיים לאולפנים עבור דופונט. דודה מודסט אלטשולר היה המנצח והמייסד של התזמורת הסימפונית הרוסית ואילו דודה גרגורי (גרישה) אלר ובת דודתה אלינור אלר היו שניהם צ'לנים ובן דודה היה הפסנתרן ויקטור אלר. בן דודה בוריס לוון היה מנהל אמנותי.

1915–1940[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא הייתה החברה הצעירה ביותר שהתקבלה לאגודת צבעי המים של קליפורניה [1] בגיל 14. בגיל 15 היא עזבה את התיכון כדי ללמוד במכון אוטיס לאמנות (לימים קולג' אוטיס לאמנות ועיצוב). היא גם למדה בלוס אנג'לס במכון צ'וינארד לאמנות. ב-1933 היא נסעה לניו יורק כדי ללמוד בליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק עם ג'ורג' גרוס, ריצ'רד לאהי וג'ון סלואן.

ציור צבעי המים שלה "הלן" נרכש על ידי מוזיאון המטרופוליטן של ניו יורק ב-1937.[2] בעלון מוזיאון המטרופוליטן לאמנות 35.11 בשנת 1940, כתב הארי ב. ווהל, "החוף המערבי ייצר בשנים האחרונות יבול מבטיח במיוחד של ציירי צבעי מים, כולל מילארד שיטס, דונג קינגמן, ג'ורג' פוסט, אלכסנדר נפוטה, מילפורד זורנס וגלדיס אלר." [3]

1940–1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 ביולי 1941 היא נישאה לאורתודנט ד"ר יוג'ין "ג'ימי" פרבר, ועברה איתו ללוס אנג'לס. לאחר שהיפנים תקפו את פרל הארבור בדצמבר של אותה שנה, בעלה הצטרף לחיל האוויר האמריקאי כרופא שיניים. היא ליוותה אותו לתפקידיו בבסיס חיל האוויר המילטון בצפון קליפורניה, ובשדה התעופה של הצבא טונופה בנבדה. היא לימדה ציור לנשות הקצינים והוקסמה מהנוף שם, ציירה את "שתי נשים של טונופה". היא גם ציירה את "הכביסה של טונופה" תוך התמקדות במהגרות הפועלות.

לאחר המלחמה הם חזרו ללוס אנג'לס, שם בעלה החל לעבוד בבוורלי הילס, והם גידלו שני ילדים. מספר דיוקנאות נשים בסגנון הקוביסטי צוירו לאחר המלחמה, כמו "גברת עם כובע".

בשנות ה-60 גלדיס אלר, הידועה כגלדיס פרבר, הפכה פעילה פוליטית, החל מהמאבק על אויר הנקי שהוביל לחוק האוויר הנקי. היא הייתה אחת החברות המקוריות של נשים לפירוק נשק גרעיני ואמנת איסור הניסויים הגרעינים. היא נסעה לברית המועצות בעיצומה של המלחמה הקרה, טיול שכינו "מטוס השלום של הנשים למוסקבה" ב-1963. [4] לאחר מכן היא הפכה פעילה בתנועה נגד מלחמת וייטנאם.

מבחינה אמנותית, בשנות ה-50 וה-60, עבודתה התרחקה מצבעי מים ושמנים פיגורטיביים לכיוון אקספרסיוניזם מופשט מההשפעות המוקדמות יותר של אסכולת אשקאן, אסכולת דרום קליפורניה לצבעי מים, דייגו ריברה ותנועת ציורי הקיר המקסיקנית והאקספרסיוניזם הגרמני.

קבוצה קרובה של נשים ציירות התכנסה בסטודיו שלה בשנות ה-60, שלעיתים קרובות שילבו אמנות עם פוליטיקה. מרי קלארק, לוסי אדלמן, וואלאס אלברטסון היו חלק מהציירים האחרים בקבוצה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלדיס אלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The California Water Color Society: Genesis of an American Style, essay by Janet Blake Dominik
  2. ^ "Gladys Aller - Portrait of Helen - The Met"
  3. ^ Wehle, Harry B. "National Art Week and the Museum: Trends in American Painting." The Metropolitan Museum of Art Bulletin 35.11 (1940): 5-13. Web.
  4. ^ "Full text of "Communist activities in the peace movement (Women Strike for Peace and certain other groups) Hearings before the Committee on Un-American Activities, House of Representatives, Eighty-seventh Congress, second session. December 11-13, 1962, including index"". Washington, U.S. Govt. Print. Off. 1963.