גל ירוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איור של גל ירוק

גל ירוק היא תכונה של מערכת בקרת רמזורים. תכונה זו מופעלת בסדרה של רמזורים (על פי רוב שלושה או יותר) הנמצאים על ציר נסיעה. תכונת הגל הירוק מיועדת לאפשר תעבורה מתמשכת לאורך מספר צמתים על ידי תזמון האור הירוק הניתן לכלי הרכב בכל אחד מהצמתים. בהפעלת הרמזורים בשיטת הגל הירוק משתמשים לרוב בכביש עירוני או קטן בו מספר הרמזורים גדול. שם זה ניתן גם למערכות הנותנות עדיפות למעבר רכבי תחבורה ציבורית או רכבי חירום.

בישראל הופעלו הרמזורים הראשונים בשיטה זו בעיר תל אביב בחודש פברואר 1961.[1] כיום נהוגה שיטה זו בכל הארץ.

כיום נשמעת ביקורת על הפעלת שיטה זו בתוך העיר, מכיוון שהיא מתחשבת ברכב הפרטי בלבד ותוך כך פוגעת ביעילות התחבורה הציבורית, שלא נוסעת ברציפות כמו מכונית פרטית ומעמידה במקום נמוך בסדר העדיפויות את הולכי הרגל.[דרוש מקור] מאידך, מערכות גל ירוק מאפשרות תעדוף תחבורה ציבורית על ידי החלפת הרמזור לירוק כאשר רכב תחבורה ציבורית מתקרב לצומת. כמו כן במקומות רבים נוהגים להתקין כפתורים המאפשרים להולכי רגל לקצר את זמן ההמתנה לרמזור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גל ירוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.