גרדה טנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרדה טנברג
Gerda Tanberg
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 בספטמבר 1902 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במאי 1984 (בגיל 81) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (20 במרץ 2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם גרדה טנברג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרדה טנברגנורווגית: Gerda Tanberg;‏ 9 בספטמבר 190316 במאי 1984) הייתה חסידת אומות העולם שהצילה במלחמת העולם השנייה כ-12 ילדים יהודים ממוות בידי הנאצים. גרדה הצטרפה לכוחות נורווגיה במלחמתם נגד הפלישה הנאצית. אחרי שהיא אירחה והגנה על הילדים מבית היתומים, היא פגעה בקצין גרמני ונשפטה לחיות אך לעבוד בחווה בגרמניה.

שרדה בזכות ובעזרת נכדה הנורווגי רגנוולד טנברג (בנורווגית Rungwald Tanberg).

הפעילות בתקופת המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת השואה, הורים אוסטרים שביקשו להציל את ילדיהם מאימת השלטון הנאצי, שלחו את ילדיהם לנורווגיה למחנות קיץ ולאחר מכן, כשמצב יהודי המדינה הורע, הילדים היהודים שהו בבית יתומים באוסלו עד יעבור זעם[1].

21 ילדים כאלו נשלחו לבית יתומים באוסלו. תחילה הם השתכנו בקוטג' שהיה בידי הקהילה היהודית מחוץ לגבולות העיר, בבארום (Baerum). לאחר מכן הם בילו כמה חודשים אצל משפחות מאמצות. לבסוף הילדים הועברו להתגורר בבית יתומים שהוכשר ליעודו החדש ממבנה תעשייה שהיה בבעלות הקהילה היהודית בהולברג סטייג' (Hallberg stage).

13 ילדים נשארו באוסלו בבית היתומים לאורך המלחמה, עד שהקהילה הצליחה להבריחם לשווייץ. יתר הילדים הושבו להוריהם.

חבורה המורכבת מחמש ילדות וברט גרונפלד דיווחו: "נסענו במכונית של ניק. נינה חיכתה עם הקבוצה הבאה. בעלה של נינה, ניק, קיבל באמצעות עבודתו הקצאה של דלק למכוניתה. נסענו לוילה מחוץ לאוסלו, הכתובת היא וסלקרוקן 1. גרדה טנברג החזיקה דירה בקומה השנייה של הבית. ניק הוריד אותנו ונסע חזרה לאסוף את הבנים המבוגרים יותר. היינו אצל גרדה עד שהיינו חייבים לברוח שוב".

בחזקתה של גרדה הייתה דירת שני חדרים והילדים נשארו לרוב בחדר אחד. קבוצה אחת נשארה עם גרדה לשבוע אחד וקבוצה אחרת לשבועיים.

הכרה כחסידת אומות עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוכרה ב-2006 על ידי יד ושם כחסידת אומות עולם בטקס שהתקיים באוסלו שבנורווגיה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך תיק חסיד אומות העולם ביד ושם