לדלג לתוכן

גריגורי רושאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גריגורי רושאל
Григорий Львович Рошаль
לידה 21 באוקטובר 1899
נובוזיבקוב, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בינואר 1983 (בגיל 83)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קונצבסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת ריאליזם סוציאליסטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ורה סטרוייבה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גריגורי רושאלרוסית: Григорий Львович Рошаль‏; 21 באוקטובר 1899 - 13 בינואר 1983) היה במאי קולנוע ותסריטאי סובייטי ממוצא יהודי. בשנת 1967 הוא קיבל תואר אמן העם של ברית המועצות.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גריגורי רושאל נולד בשנת 1899 בנובוזיבקוב (אז בתחומי האימפריה הרוסית כיום באוקראינה) למשפחה יהודית. לגריגורי היו אח ואחות שגם עסקו בתעשיית הקולנוע. אח נוסף היה עובד בק.ג.ב. והוצא להורג בשנת 1942. \ את ילדותו רואשל עבר בסמניבקה. הוא סיים לימודים בבית ספר בסנקט פטרבורג והחל משנת 1918 עבד במשרד החינוך של רוסיה הסובייטית.

בשנת 1921 רושאל החל ללמוד בימוי אצל וסבולוד מיירהולד. בשנת 1923 הוא החל לעבוד כבמאי תיאטרון והעלה על במה מספר הצגות.

בשנת 1926 רושאל החל לעבוד באולפני "מוספילם" כבמאי. בשנת 1926 הוא היה תסריטאי (ביחד עם אחותו ואשתו) של סרטו הראשון. הוא גם ביים את הסרט. בשנת 1930 רואשל ביים סרט "בחור משטטל" עם בנימין זוסקין בתפקיד ראשי. בשנת 1935 הוא היה שותף לכתיבת תסריט של סרט "ההוליבר החדש" של אלכסנדר פטושקו.

בשנת 1938 רושאל היה במאי ותסריטאי של סרט "משפחת אופנהיים" על פי יצירה של לאון פויכטונגר. בסרט שיחקו יוסיף טולצ'אנוב ושלמה מיכאלס.

בשנים 1950–1951 רושאל ביים וכתב תסריט לסרטים ביוגרפיים על איוואן פבלוב (פרס ברית המועצות, 1950), מודסט מוסורגסקי (פרס ברית המועצות, 1951), וניקולאי רימסקי-קורסקוב.

בשנים 19571959 רושאל ביים סדרת סרטים ב-3 פרקים על פי רומן של אלכסיי טולסטוי "בנתיב הייסורים".

את סרטו האחרון רושאל ביים בשנת 1967. בסך הכול הוא ביים כ-30 סרטי קולנוע.

בשנים 1953-1964 רושאל היה מלמד במכון לקולנוע על שם גרסימוב. רושאל פרסם מספר ספרים ומאמרים על עבודת בימוי[1].

על פעילותו בתחום הקולנוע רושאל קיבל עיטור לנין (1978) ועיטורים נוספים. הוא קיבל פעמיים פרס ברית המועצות. בשנת 1967 הוענק לו תואר אמן העם של ברית המועצות.

רושאל נפטר בשנת 1983 במוסקבה ונטמן בבית העלמין קונצבסקויה,

אשתו ורה סטרוייבה הייתה במאית ותסריטאית קולנוע. ביתם החלה כבמאית ועברה לכתיבה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]