ג'ו גיבס
 | |
| לידה |
25 בנובמבר 1940 (בן 83) מוקסוויל, ארצות הברית  |
|---|---|
| היכל התהילה | חבר היכל התהילה של ה-NFL משנת 1996 |
| קבוצות כמאמן | |
|
1973–1977 1978 1979–1980 1981–1992 2004–2007 |
סנט לואיס קרדינלס (מאמן רצים אחוריים) טמפה ביי באקנירס (מתאם התקפה) סן דייגו צ'רג'רס (מתאם התקפה) וושינגטון רדסקינס (מאמן ראשי) וושינגטון רדסקינס (מאמן ראשי) |
  | |
ג'וזף ג'קסון גיבס (באנגלית: Joseph Jackson Gibbs; נולד ב-25 בנובמבר 1940) הוא מאמן פוטבול אמריקני לשעבר ובעלים של קבוצת נאסקאר. גיבס נודע בזכות הצלחתו כמאמנה הראשי של וושינגטון רדסקינס, אותה אימן 12 עונות שכונו "העשור של הרדסקינס", והפך לאחת הדמויות הבולטות בהיסטורית הקבוצה. במהלך 12 עונות אלו העלה את הרדסקינס לפלייאוף שמונה פעמים. ארבע פעמים הוביל את הקבוצה לסופרבול ומתוכן ניצח בשלושה סופרבולים. ב-1992 פרש מקריירת האימון. ב-1996 נכנס להיכל התהילה של ה-NFL.
לאחר שפרש מקריירת האימון התמקד גיבס בקבוצת הנאסקאר שבבעלותו, "ג'ו גיבס רייסינג" (באנגלית: Joe Gibbs Racing) שתחת בעלותו זכתה בשלוש אליפויות. ב-7 בינואר 2004 חזר לאמן את הרדסקינס. ב-2008 הודיע גיבס על פרישה לאחר שלא הצליח לשחזר את הישגיו מהעבר. גיבס נשאר ברדסקינס כיועץ המיוחד של בעלי הקבוצה, דניאל סניידר.
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיבס נולד במוקסוויל, קרוליינה הצפונית. הוא סיים את לימודיו בתיכון סנטה פה, קליפורניה ב-1959 שם שיחק כקוורטרבק בקבוצת הפוטבול. גיבס למד באוניברסיטה המדינה בסן דייגו, שם שיחק פוטבול כקיצוני צמוד, גארד וליינבקר. הוא סיים את לימודיו ב-1964 וקיבל ב-1966 תואר שני. גיבס החל את קריירת האימון שלו כמאמן קו התקפה באוניברסיטת המדינה בסן דייגו (1964 - 1966), באוניברסיטת המדינה של פלורידה (1967–1968 ) ואוניברסיטת דרום קליפורניה (1969–1970). ב-1971 עבר לאוניברסיטת ארקנסו שם היה מאמן רצים אחוריים. ב-1973 עבר לאמן ב-NFL, בסנט לואיס קרדינלס כמאמן רצים אחוריים. ב-1978 עבר גיבס להיות מתאם הגנה עבור טמפה ביי באקנירס ובשנים 1979–1980 היה מתאם ההגנה של סן דייגו צ'רג'רס. ב-1981 גיבס קיבל את משרת המאמן הראשי בוושינגטון רדסקינס.
אימון בוושינגטון רדסקינס[עריכת קוד מקור | עריכה]
את עונתו הראשונה כמאמנה הראשי של הרדסקינס, פתח גיבס עם חמישה הפסדים רצופים אבל ניצח שמונה מ-11 המשחקים הבאים של העונה וסיים את שנתו הראשונה עם מאזן של שמונה ניצחונות ושמונה הפסדים. עונת 1982 התחילה 57 ימים מאוחר יותר בעקבות שביתת שחקני הליגה. נקבע שבעונה זו יהיו תשעה משחקים בלבד וששמונה קבוצות מכל חטיבה יעפילו לפלייאוף. גיבס הוביל את הרדסקינס למקום הראשון בחטיבת ה-NFC והם העפילו לסופרבול XVII בו ניצחו את מיאמי דולפינס וזכו בסופרבול הראשון שלהם ובאליפות הליגה הראשונה מאז 1942.
בדראפט של שנת 1983 בחר גיבס את מגן הפינה דארל גרין, לימים חבר היכל התהילה. בעונה זו הוביל את הרדסקינס לסופרבול בפעם השנייה ברציפות אך הפעם הפסיד בו ללוס אנג'לס ריידרס בתוצאה 38-9. בעונת 1984 הוביל גיבס את הרדסקינס לפלייאוף בו הפסידו לשיקגו ברס בחצי גמר אליפות ה-NFC. במהלך עונת 1985 נפצע הקוורטרבק ג'ו תייסמן על ידי הליינבקר לורנס טיילור. תיקול זה סיים את הקריירה המקצוענית של תייסמן וזכור כרגע המחריד ביותר בתולדות ה-NFL על פי הוושינגטון פוסט. בעקבות פציעה זו גיבס נכשל בניסיונו להעפיל לפלייאוף בעונה זו אך ב-1986 הוביל את הרדסקינס לפלייאוף בו העפילו למשחק גמר חטיבת ה-NFC, אותו הפסידו לניו יורק ג'איינטס.
עונת 1987 החלה כרגיל ובשבוע השלישי פתחו השחקנים בשביתה בת 24 ימים. רק 89 מהשחקנים בליגה לא שבתו ולכן רק מחזור המשחקים השלישי לא התקיים. החל ממחזור המשחקים הרביעי משחקי הליגה התקיימו כרגיל עם השחקנים שלא שבתו ושחקנים מחליפים. גיבס נותר עם סגל של שחקנים מחליפים בלבד, סגל הקבוצה היחיד שכל שחקניו שבתו. למרות זאת הצליח גיבס להוביל את המחליפים לנצח בשלושת המשחקים ששוחקו במהלך השביתה. בעקבות הצלחת השחקנים המחליפים ברדקסינס, בשנת 2000 יצא הסרט המחליפים המבוסס על סיפור זה. ניצחונות אלו עזרו לרדסקינס להעפיל לפלייאוף ובו בהנהגת גיבס גם להעפיל לסופרבול XXII. במשחק ניצחו הרדסקינס את דנוור ברונקוס בתוצאה 42-10 לאחר שהברונקוס הובילו 10-0 ברבע הראשון של המשחק. גיבס הוביל את המהפך וזהו החזרה מפיגור בניקוד הגדולה ביותר בתולדות הסופרבול. את עונת 1991 החל גיבס עם 11 ניצחונות רצופים, שיא המועדון ברצף ניצחונות. בסוף העונה העפילו הרדסקינס לסופרבול XXVI בו ניצחו את באפלו בילס בתוצאה 37-24.
בעקבות ההצלחה של הרדסקינס בשנות אימונו של גיבס תקופה זו נקראת ה"עשור של הרדסקינס". ב-5 במרץ 1993 גיבס הודיע על פרישה מאימון הקבוצה לאחר 12 עונות אימון. במהלך 12 עונות אלו העלה את הרדסקינס לפלייאוף שמונה פעמיים. ארבע פעמים הוביל את הקבוצה לסופרבול ומותכם ניצח בשלושה. ב-1996 נכנס גיבס להיכל התהילה של ה-NFL.
ב-2004 דניאל סניידר, הבעלים של הוושינגטון רדסקינס שכנע את גיבס לחזור לאמן את הרדסקינס. גיבס חזר להיות מאמנה הראשי של הקבוצה לראשונה מאז 1993. עונתו הראשונה מאז החזרה הייתה לא מוצלחת, למרות שברשותו הגנה החזקה, נזקק גיבס לחזק את ההתקפה. לקראת עונת 2005 על ידי הדראפט, החתמת שחקנים חדשים, וטריידים שיפר את התקפת הקבוצה. כבר בעונת 2005 הוביל את הרדסקינס להעפיל לפלייאוף. בעונת 2007 גיבס הוביל את הקבוצה לפלייאוף נוסף, אך הרדסקינס הפסידו כבר בשלב הראשון והודחו מהפלייאוף. גיבס לא הצליח לשחזר את הישגיו מהעבר והודיע על פרישה לפני תחילת עונת 2008. אולם גיבס נשאר ברדסקינס כיועץ המיוחד של בעלי הקבוצה, דניאל סניידר.
סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שגיבס פיתח בסן דייגו התקפת מסירות יציבה, סגל שחקניו ברדסקינס נודע בהתקפת ריצה אגרסיבית. על ידי בניית קו התקפה חזק, הנודע בשם ה"חזירים", גיבס יכל לשלוט בקו המגע (line of scrimmage) ולאפשר לרצים אחוריים כמו ג'ון ריגנס, ג'ורג' רוג'רס וארנסט ביינר להיות דומיננטיים בריצה. בנוסף גיבס פיתח התקפת מסירות עומק כשלרשותו שלישית התופסים ארט מונק, גארי קלארק וריקי סנדרס שכונו "הפלוגה". ההתקפה החזקה של גיבס נעזרה ביחידת הגנה אגרסיבית שבנה. שיטת ההתקפה של גיבס הייתה חזקה מספיק גם ללא הנהגת קוורטרבק שעתיד להיבחר להיכל התהילה. הרדסקינס זכו בשלושה סופרבולים בהנהגת הקוורטרבקים ג'ו תייסמן, דאג וויליאמס ומארק ריפין, שחקנים מוכשרים שהצליחו בזכות סגל ההתקפה שאיתם.
סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קבוצה | שנה | עונה סדירה | פלייאוף | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ניצחונות | הפסדים | תיקו | אחוז ניצחונות | מיקום | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | תוצאה | ||
| רדסקינס | 1981 | 8 | 8 | 0 | 0.500 | 4 ב-NFC מזרח | ||||
| רדסקינס | 1982 | 8 | 1 | 0 | 0.889 | 1 בחטיבת ה-NFC | 4 | 0 | 1.000 | אלופת סופרבול XVII |
| רדסקינס | 1983 | 14 | 2 | 0 | 0.875 | 1 ב-NFC מזרח | 2 | 1 | 0.667 | הפסד ללוס אנג'לס ריידרס בסופרבול XVIII |
| רדסקינס | 1984 | 11 | 5 | 0 | 0.687 | 1 ב-NFC מזרח | 0 | 1 | 0.000 | הפסד לשיקגו ברס בחצי גמר אליפות ה-NFC |
| רדסקינס | 1985 | 10 | 6 | 0 | 0.625 | 3 ב-NFC מזרח | ||||
| רדסקינס | 1986 | 12 | 4 | 0 | 0.750 | 2 ב-NFC מזרח | 2 | 1 | 0.667 | הפסד לניו יורק ג'איינטס בגמר אליפות ה-NFC |
| רדסקינס | 1987 | 11 | 4 | 0 | 0.733 | 1 ב-NFC מזרח | 3 | 0 | 1.000 | אלופת סופרבול XXII |
| רדסקינס | 1988 | 7 | 9 | 0 | 0.437 | 3 ב-NFC מזרח | ||||
| רדסקינס | 1989 | 10 | 6 | 0 | 0.625 | 3 ב-NFC מזרח | ||||
| רדסקינס | 1990 | 10 | 6 | 0 | 0.625 | 3 ב-NFC מזרח | 1 | 1 | 0.500 | הפסד לסן פרנסיסקו 49' בחצי גמר אליפות ה-NFC |
| רדסקינס | 1991 | 14 | 2 | 0 | 0.875 | 1 ב-NFC מזרח | 3 | 0 | 1.000 | אלופת סופרבול XXVI |
| רדסקינס | 1992 | 9 | 7 | 0 | 0.562 | 3 ב-NFC מזרח | 1 | 1 | 0.500 | הפסד לסן פרנסיסקו 49' בחצי גמר אליפות ה-NFC |
| רדסקינס | 2004 | 6 | 10 | 0 | 0.375 | 4 ב-NFC מזרח | ||||
| רדסקינס | 2005 | 10 | 6 | 0 | 0.625 | 2 ב-NFC מזרח | 1 | 1 | 0.500 | הפסד לסיאטל סיהוקס בחצי גמר אליפות ה-NFC |
| רדסקינס | 2006 | 5 | 11 | 0 | 0.312 | 4 ב-NFC מזרח | ||||
| רדסקינס | 2007 | 9 | 7 | 0 | 0.562 | 3 ב-NFC מזרח | 0 | 1 | 0.000 | הפסד לסיאטל סיהוקס בשלב הווילד קארד |
| סה"כ | 154 | 94 | 0 | 0.621 | 17 | 7 | 0.708 | עשר העפלות לפלייאוף ושלוש זכיות בסופרבול | ||
