ד"ר נו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ד"ר נו
Dr. No
Dr no.jpg
עטיפת הספר בהוצאת ידיעות ספרים.
מאת איאן פלמינג
שפת המקור אנגלית
הוצאה זמורה-ביתן, הוצאת ידיעות ספרים
שנת הוצאה 1958
הוצאה בעברית 1990, 2008
סוגה מתח, רומן
תרגום לעברית עמנואל לוטם, אסף כהן
מספר עמודים 283
ד"ר נו
Dr. No
Dr No.jpg
עטיפת ה-DVD של הסרט
בימוי טרנס יאנג
הפקה אלברט ברוקולי
הארי זלצמן
תסריט איאן פלמינג (סופר)
ריצ'רד מייבאום
ג'ואנה הארווד
ברקלי מת'ר
עריכה פיטר האנט
שחקנים ראשיים שון קונרי
אורסולה אנדרס
ג'וזף ויסמן
מוזיקה מונטי נורמן
צילום טד מור עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיץ MGM
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 5 באוקטובר 1962, בריטניה
משך הקרנה 110 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב 1,100,000‏$
הכנסות 59,500,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו drno
פרסים פרס גלובוס הזהב לכוכב החדש של השנה - שחקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט קודם סרט ראשון בסדרה
סרט הבא מרוסיה באהבה
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר נוֹאנגלית: "Dr. No" או "Doctor No"), הוא ספר מאת הסופר איאן פלמינג שיצא לאור בשנת 1958, העוסק בעלילותיו של סוכן הריגול ג'יימס בונד. על ספר זה התבסס סרט קולנוע בעל אותו שם, בכיכובו של השחקן שון קונרי.

בשנת 1990 תורגם הספר לעברית בידי עמנואל לוטם ויצא בהוצאת הספרים זמורה-ביתן. בשנת 2008 תורגם מחדש על ידי אסף כהן ויצא לאור על ידי הוצאת ידיעות ספרים.

תקציר עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר זה הטיל M, ראש השירות החשאי הבריטי שבעברו שירת כקצין בכיר בצי המלכותי[1] על ג'יימס בונד, המבצע הטוב ביותר בשירות החשאי הבריטי, שזה עתה החלים מפציעה, לבצע משימה "קלה" בג'מייקה זאת על מנת לוודא כי הוא כשיר לשוב לשירות פעיל[2]. בונד נדרש לחקור את נסיבות היעדרותם של ג'ון סטרנגווייז ומרי טרובלאד, איש השירות החשאי הבריטי באי וסגניתו.

במלחמת העולם השנייה שירת בונד כקצין בצי הבריטי וטיפס עד לדרגת קומנדר ושירת ביחידת "הקומנדו ה-30"[3]. מספרו של בונד, אותו קיבל בשנת 1952, מורכב מהקידומת "00", המסמנת רישיון להרוג תוך כדי עבודה[4] ומהספרה 7, שנלקחה ממספר קו האוטובוס שהוביל למשרדו של פלמינג.

עם הגעתו לג'מייקה הצטרף אליו קוורל, עוזרו הנאמן, והוא הבחין כי עוקבים אחר כל מעשיו. עד מהרה התברר לבונד ולבחורה הצעירה והמושכת שנלוותה אליו, האני ריידר, כי באי המבודד קראב-קי שבים הקאריבי זמם לו ד"ר ג'וליוס נו, מתבודד מרושע בעל צבתות מכניות המשמשות לו בתור ידיים ובעל משיכה סדיסטית לכאב, תוכנית שטנית. ד"ר נו הקים באי פרויקט בשיתוף המודיעין הסובייטי, המשבש באמצעות אותות רדיו את מערכות הטילים המונחים שבוחנים אנשי משרד ההגנה האמריקני באי סמוך. מטרתו הסופית של הפרויקט הינה להצליח להשתלט על מערכת הנחייה של הטיל בעת שיגורו כדי לשנות את יעדו כך שיפגע בערים בארצות הברית גופא[5]. כאשר שלום העולם החופשי מוטל על הכף נדרש בונד לסכל את מזימתו של ד"ר נו[6].

הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר נו היה הסרט הראשון בסדרת סרטי ג'יימס בונד, אך לא התבסס על הראשון בסדרת ספריו של פלמינג. בסרט זה ג'יימס בונד, שזה עתה החלים מפציעה, מקבל משימה "קלה" כדי להחזירו לקצב. משימתו היא לחקור רצח ופעילות לא שגרתית בג'מאיקה. בג'מאיקה ג'יימס השתכן במלון שם שמו לו אלמנה שחורה במיטה. ובמשך הסרט מתגלה שד"ר נו, הרשע המרכזי, זומם להשמיד את העולם באיום המפחיד ביותר שהיה קיים באותן שנים, נשק אטומי. את דמותו של ד"ר נו גילם ג'וזף ויסמן, שחקן תיאטרון יהודי אמריקאי ממוצא קנדי.

במהלך הסרט הוצגה נערת בונד הראשונה, אורסולה אנדרס, בסצנה שבה היא יוצאת מהים בביקיני. עקב מבטאה הגרמני הכבד, דובבו המפיקים את דמותה.

הסרט הציג לראשונה את שון קונרי, מודליסט לציירים סקוטי, שגילם את דמותו של ג'יימס בונד. איאן פלמינג, מחבר הספר, לא היה מרוצה מבחירתו של קונרי לתפקיד, ובפגישה ביניהם אמר לו: "אז אתה האדם שהביאו כדי להרוס לי את הספר". עם זאת, שון קונרי גילם את תפקידו ברצינות וכמעט נהרג בסצנת מרדף מכוניות.

בסרט זה היו מאפיינים שהפכו לסימני ההיכר של ג'יימס בונד: המשקה המנוער אך לא מעורבב, האקדח האישי, המשפט "בונד, ג'יימס בונד" וכדומה.

הסרט צולם בלונדון, הממלכה המאוחדת ובקינגסטון שבג'מייקה. הצילומים החלו ב-16 בינואר 1962 והסתיימו ב-30 במרץ באותה השנה. התקציב הראשוני תוכנן להיות 14,500 לירות שטרלינג (278,974 ליש"ט ב -2017), אך לבסוף עלותו הסופית הייתה למעלה מ-20,000 ליש"ט.

מיד בסוף 1961 אולפני יונייטד ארטיסטס החלו לקדם קמפיין שיווקי לקראת הסרט, והפצת דמותו של בונד.

בכורת הסרט התקיימה ב-5 באוקטובר 1962 בביתן לונדון שבלונדון. הסרט הופץ לשאר הממלכה המאוחדת בשלושת הימים שלאחר מכן.  הבכורה בצפון אמריקה התקיימה ב-8 במאי 1963 בכ-450 בתי קולנוע במערב התיכון ודרום-מערב ארצות הברית. ב-29 במאי הסרט הגיע לניו יורק וללוס אנג'לס.

עם שחרור הסרט, הוא קיבל תגובות מעורבות. הסרט זכה לגינויים מצד קריית הוותיקן בגלל אכזריותו של בונד והתוכן המיני בסרט, בעוד הקרמלין טען כי "בונד הוא התגלמות הרוע הקפיטליסטי". שתי הביקורות העלו את רמת הפרסום בסרט.

מבחינה מסחרית, הסרט הפך להיות הסרט החמישי הרווחי ביותר בבריטניה, והסרט הצליח מסחרית גם בשאר אירופה.

אזכורים במדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ד"ר נו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 26.
  2. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 37.
  3. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמודים 120-121.
  4. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 32.
  5. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 199.
  6. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 263.
Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.