דאב, מלך סקוטלנד
 | |||||
| לידה |
המאה ה־10  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
967 פורס | ||||
| מקום קבורה | איונה | ||||
| שם מלא | דאב מק מל קולם | ||||
| מדינה | סקוטלנד | ||||
| כינוי |
הנסער השחור | ||||
| תארים | מלך אלבה | ||||
| ילדים | קנת השלישי (קינאד מק דאב) | ||||
| שושלת בית אלפין | |||||
| אב | מלקולם הראשון (מאל קולום מק דומנייל) | ||||
| |||||
  | |||||
דאב או דאף (באנגלית: Dubh או Duff, בגאלית סקוטית: דאב מק מל קולום – Dub mac Maíl Coluim באיות עתיק, Dubh mac Mhaoil Chaluim באיות מודרני, כלומר "דאב בנו של מלקולם", פירוש השם דאב בגאלית סקוטית הוא שחור; שנת לידתו לא ידועה. נפטר בשנת 967) היה מלך סקוטלנד משנת 962 לערך ועד מותו.
על פי ה"דואן אלבאנאך" דאב כונה "הנסער" (בגאלית סקוטית: Dén – "דֶן") ועל פי "דברי ימי מלכי אלבה" כונה דאב "השחור".
דאב היה בנו של מלקולם הראשון (מאל קולום מק דמונייל).
ספרים בני זמנו של דאב אינם מציינים פרטים רבים אודותיו, למעט העובדה שעלה לשלטון לאחר מותו של אינדלף בשנת 962.
ג'ון מפרדון (מקור מאוחר יותר) מספר פרטים רבים נוספים אודות מלכותו, הכוללים עלילות של שימוש בכישוף ובגידה. היסטוריונים מודרניים סבורים שאין כל בסיס היסטורי לתיאורים אלה של ג'ון מפרדון.
"דברי ימי מלכי אלבה" מתארים קרב בין דאב לבין קולן, בנו של אינדלף, על פי דברי הימים דאב ניצח בקרב, אולם גורש מהממלכה. ה"אוריגינייל קרוניקל" מאת אנדרו מוייטון מציין כי דאב נרצח בפורס, ביום של ליקוי חמה (ולכן ניתן לתארך את הרצח ל-20 ביולי 966) "דברי ימי מלכי אלבה" מציינים כי דאב נהרג על ידי סקוטים (תיאור שמשמעו שקשרו נגדו), וכי הרצח התרחש בשנת 967. היסטוריונים סבורים כי קולן הוא שהרג את דאב ומלך אחריו.
ישנה סברה לפיה אבן סואנו הסמוכה לפורס היא מצבה שהוקמה לזכרו של דאב על ידי אחיו קנת השני.
בנו היחיד של דאב, קנת השלישי מלך בשנת 997.
צאצאיו של דאב (משפחת מקדאב או מקדאף) נשאו בתואר מורמאר פיף עד שנת 1371.