דון רופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דון רופר
מידע אישי
לידה 14 בדצמבר 1922
בוטלי שבהמפשייר, אנגליה
פטירה 8 ביוני 2001 (בגיל 78)
סאות'המפטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא דונלד ג'ורג' בומונט רופר
גובה 1.75 מטרים
עמדה קיצוני, חלוץ מרכזי
מועדוני נוער
ביטרן נומאדס
איסטליי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19401947
1947 - 1957
1957 - 1959
1959 - 1960
1960 - 1963
סאות'המפטון
ארסנל
סאות'המפטון
ויימאות'
דורצ'סטר טאון
40 (8)
297 (88)
80 (32)
נבחרת לאומית כשחקן
1953 אנגליה ב' 1 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דונלד ג'ורג' בומונט "דון" רופר (אנגלית: Donald George Beaumont "Don" Roper;‏ 14 בדצמבר 1922, בוטלי, המפשייר - 8 ביוני 2001, סאות'המפטון) היה כדורגלן אנגלי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופר התבלט כחלוץ בעל יכולת הבקעת שערים גבוהה כבר בגיל בית הספר. הוא אותר על ידי טובי קלהר, עוזרו של המאמן טום פארקר מסאות'המפטון, וביולי 1940 הוא חתם במועדון. משחקיו הראשונים היו במסגרת המשחקים הלא רשמיים בזמן המלחמה. לאחר חידוש משחקי הכדורגל התחרותיים ב-1946 רופר הצליח לבסס את מעמדו כ"קיצוני (ימני) עם שתי רגליים חזקות"[1].

במקביל לקריירת הכדורגל שלו הוא השתתף פעם אחת במשחק קריקט מקצועני בין המפשייר לאוניברסיטת קיימברידג'.

רופר שיחק בעונת 1946/1947 בליגה השנייה וגילה יכולת טובה, ולפיכך בסיום העונה הוחתם על ידי ארסנל תמורת 10,000£, כאשר ג'ורג' קרטיס וטום רדקין עוברים לסאות'המפטון. בהנהלת ארסנל רצו מאוד להחתים את רופר על חוזה במועדון, והמאמן טום ויטאקר הגיע לסאות'המפטון כ-11 פעמים במסגרת המשא ומתן.

רופר הפך עד מהרה לשחקן הרכב קבוע בארסנל, ובעונת האליפות 1947/1948 הוא השתתף ב-40 משחקים שבהם הבקיע 10 שערים. הוא עבר לעמדת הקיצוני השמאלי בעונת 1949/1950, אך הוחלף על ידי דניס קומפטון לקראת משחק גמר גביע ה-FA של 1950, שהסתיים בניצחון של ארסנל. רופר חזר לעמדה זו בעונה שלאחר מכן, והמשיך לשחק בה במשך חמש עונות נוספות. הוא השתתף בהפסד ארסנל לניוקאסל יונייטד בגמר גביע ה-FA של 1952, אך במשחק זה הוא נאלץ לסגת לעמדת הבלם האחורי על מנת להחליף את וולי ברנס שנפצע.

עונת 1952/1953 הייתה מוצלחת מאוד מבחינת רופר, ובמהלכה הוא זכה עם ארסנל באליפות נוספת והשתתף במשחק אחד של נבחרת אנגליה ב' (אם כי מעולם לא שיחק בנבחרת הבכירה). ב-1952 הוא גם הבקיע חמישה שערים במשחק ידידות נגד היברניאן, שהיה אחד מהראשונים במדינה ששוחקו לאור הזרקורים.

רופר היה שחקן הרכב קבוע במשך שתי עונות נוספות, אך בעונת 1955/1956 איבד ממעמדו ושיחק בעיקר בקבוצת המילואים של המועדון. הוא שיחק במדי ארסנל ב-321 משחקים, בהם הבקיע 95 שערים.

בינואר 1957 הוא חזר לשחק עבור מועדון הכדורגל סאות'המפטון שהתדרדר עד לליגה השלישית, התמנה לתפקיד הקפטן ושיתף פעולה עם שחקנים כגון דרק ריבס וטרי פיין הצעיר. בסוף העונה רופר הסתכסך עם הנהלת סאות'המפטון על תנאי העסקתו, וטען שהבטחות שניתנו לו על ידי טד בייטס לקבל תפקיד של מאמן כושר לא קוימו. רופר עזב את סאות'המפטון בכעס רב, ולאחר מכן סירב להשתתף באירועים של המועדון או לבקר באצטדיון הדל.

רופר פרש ממשחק פעיל ב-1963 לאחר ששיחק עבור ויימאות' ודורצ'סטר טאון. לאחר פרישתו הוא עבר להתגורר בסאות'המפטון ועבד כמהנדס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Harris, Jeff & Hogg, Tony (ed.) (1995). Arsenal Who's Who. Independent UK Sports. ISBN 1-899429-03-4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דאנקן הולי וגרי צ'וק, In That Number - A post-war chronicle of Southampton FC. Hagiology (עמוד 574), 2003, ISBN 0-9534474-3-X