ניוקאסל יונייטד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניוקאסל יונייטד
סמל ניוקאסל יונייטד
מידע כללי
שם מלא מועדון כדורגל ניוקאסל יונייטד
כינוי 'מגפייז'
תאריך ייסוד 1892
אצטדיון סנט ג'יימס פארק, ניוקאסל
(תכולה: 52,387)
בעלי הקבוצה מייק אשלי
מנכ"ל לי צ'רנלי
מאמן רפאל בניטס
ליגה פרמייר ליג
תארים
מספר אליפויות 4
מספר גביעים 6
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

מועדון הכדורגל ניוקאסל יונייטדאנגלית: Newcastle United Football Club - NUFC) הוא מועדון כדורגל אנגלי מקצועני ותיק מהעיר ניוקאסל שבצפון-מזרח אנגליה, המשחק במסגרת הפרמייר ליג.

קבוצת הכדורגל נוסדה ב-1892 על ידי איחוד שני מועדונים יריבים מעיר הפועלים הצפונית - ניוקאסל מערב וניוקאסל מזרח. בעברה הייתה, במספר תקופות, קבוצת צמרת שזכתה באליפויות ובגביעים. לאחרונה סיימה במקום השני פעמיים (1996, 1997), לאחר שחזרה לליגה הבכירה תחת המנג'ר קווין קיגן, אולם בשנים שעברו מאז פחתו הישגיה. היא אף הידרדרה לליגת המשנה בעונת 2008/2009, אך זכתה בה בעונה העוקבת ושבה לשחק בפרמייר ליג בעונת 2010/2011

הקבוצה מזוהה עם חולצות הפסים בצבעי שחור ולבן וכינויה הוא ה"מגפייז" (magpies) - זן מסוים של עורבים.

הקבוצה מאומצת על ידי Northern Rock ואדידס. אוהדי הקבוצה מכונים "The Toon Army" - 'צבא העיירה' (Town Army) במבטא ג'ורדי, ונחשבים כאחד הקהלים התומכים והנאמנים ביותר באנגליה‏[1]. המנון הקבוצה הוא "Blaydon Races" - במקור שיר על מרוץ מפורסם בעיר. האוהדים נוהגים לשיר את הבית הראשון של השיר ואת הפזמון שלו: Blaydon Races.

אצטדיון הקבוצה הוא סנט ג'יימס' פארק שמכיל כ-53,000 מקומות ונחשב אחד המפוארים בבריטניה. שיא הקהל של כל הזמנים באצטדיון נרשם בשנת 1930, אז נכחו בו יותר מ-68,000 צופים במשחק מול צ'לסי.

סמל הקבוצה והשחקן הדומיננטי ביותר שלה בעבר הקרוב היה אלן שירר. שירר הוא מלך השערים של המועדון בכל הזמנים עם 206 כיבושים, כשאת השער ששבר את השיא הקודם (200 שערים של ג'קי מילבורנס, שהחזיק בשיא משנת 1957) הוא כבש ב-4 בפברואר 2006 במשחק ביתי מול פורטסמות'. את שערו האחרון הוא הבקיע מול היריבה השנואה סנדרלנד ב-17 באפריל 2006. המועדון והאוהדים נפרדו משירר במשחק פרידה חגיגי מול סלטיק.

בשיא ההופעות של הקבוצה מחזיק שוער העבר ג'ימי לורנס, שהופיע ב-496 משחקים בין השנים 1904 ל-1921.

אוהדי הקבוצה מזוהים עם מכרות הפחם שבאזור. יריבתה המסורתית היא שכנתה מדרום סנדרלנד. על אף שמדובר בשתי ערים שונות המשחק ביניהן מכונה "דרבי הצפון" או "הדרבי של נהר הטיין". הדרבי בין שתי הקבוצות התקיים לראשונה ב1898 ונחשב אחד המשחקים החמים בבריטניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניוקאסל נגד ארסנל, 1906
סנט ג'יימס' פארק

המועדון הוקם בדצמבר 1892 על ידי איחודן של שתי קבוצות, 'ניוקאסל מזרח' ו'ניוקאסל מערב', שהתחרו במסגרת 'הליגה הצפונית'. ההחלטה על איחוד הקבוצות הגיעה בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה הקבוצה המערבית, וכללה חוזה שכירות על אצטדיונה של 'ניוקאסל מערב' - איצטיון סנט ג'יימס' פארק, המשמש את הקבוצה מאז ועד היום. מספר שמות הוצעו עבור הקבוצה החדשה (כולל ניוקאסל ריינג'רס וניוקאסל סיטי) אך לבסוף הוחלט על 'ניוקאסל יונייטד', שם ששיקף את ייעודה של הקבוצה להוות מועדון אחד שסביבו תתאחד העיר כולה, בניגוד לערים אחרות באנגליה.

בעשור הראשון של המאה העשרים נחלה הקבוצה הצלחה גדולה וזכתה שלוש פעמים באליפות אנגליה, בשנים 1905, 1907 ו1909 (בשנה זו זכתה הקבוצה גם במגן הקהילה). ההצלחה של הקבוצה הגיעה גם במשחקי גביע ה-FA כשהקבוצה העפילה לגמר המפעל חמש פעמים בין השנים 1905 ו-1911, אך עם זאת ההצלחה במפעל זה הייתה חלקית כיוון שבאותן שנים הצליחה הקבוצה לזכות בגביע רק פעם אחת, בשנת 1910, לאחר ניצחון על בארנסלי בגודיסון פארק.

בתואר הבא שלה זכתה ניוקאסל בשנת 1924 לאחר שניצחה את אסטון וילה בגמר הגביע שנערך באצטדיון וומבלי. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1927, הוביל הקפטן הוג'י גלאקר את ניוקאסל לזכייה רביעית ואחרונה בתואר אליפות אנגליה.

לאחר מלחמת העולם השנייה הצליחה הקבוצה לחזור ולקטוף תארים נוספים, כשבמהלך שנות החמישים זכתה שלוש פעמים בגביע האנגלי לאחר ניצחונות על בלקפול (0-2, 1951), ארסנל (0-1, 1952) ומנצ'סטר סיטי (1-3, 1955). ניוקאסל הגיעה לגמר פעמיים נוספות בעשור זה, כשבשורותיה מככבים ג'קי מילבורן ובובי מיצ'ל.

בשנים שלאחר מכן דעכה הקבוצה וירדה לליגה השנייה - אך כשלשורותיו חוזר הקפטן הוותיק ג'ו הארבי, הפעם כמנג'ר, הצליח המועדון להיבנות מחדש, לזכות באליפות הליגה השנייה (1965) ולחזור לצמרת הכדורגל האנגלי.

בעונת 1969/1968 השתתפה ניוקאסל לראשונה במפעל אירופאי, גביע הירידים (כיום גביע אופ"א), והפתיעה רבים כשגם זכתה בו. בדרך לתואר הדיחה ניוקאסל את ספורטינג ליסבון, פיינורד, ריאל סראגוסה וגלזגו ריינג'רס. בגמר פגשה ניוקאסל את אויפשט ההונגרית, ניצחה 0-3 בסנט ג'יימס' פארק ו-2-3 בהונגריה וזכתה להניף את הגביע, כשלמעשה היה זה התואר האחרון בו זכתה הקבוצה.

בשנים שלאחר הזכייה בגביע הירידים החתים הארבי שחקנים רבים שהצליחו להלהיב את הקהל ולהתחבר אליו, אך הבולט מכולם היה ללא ספק מלקולם מקדונלד, שנחשב עד היום לאחד הכוכבים הגדולים והפופולריים ביותר שלבשו את מדי הקבוצה. "סופרמאק" הוביל את ניוקאסל לגמר גביע ה-FA ב-1974 ולגמר גביע הליגה ב-1976, אך הקבוצה הפסידה בשתי הפעמים.

בתקופה שלאחר מכן נחלשה הקבוצה וירדה לליגה השנייה, עד שבשנת 1982 הוחתם קווין קיגן שהחזיר אותה לליגה הבכירה. בשנת 1989 נשרה ניוקאסל שוב, אך גם הפעם היה זה קיגן, כמאמן, שהציל אותה. ניוקאסל, שסבלה מעונה קטסטרופלית וכבר הייתה בדרך לליגה השלישית, ניצחה בשני המשחקים האחרונים של העונה (את פורטסמות' ולסטר סיטי) ושרדה בליגת המשנה. בעונה שלאחר מכן הצעיד קיגן את המועדון לזכייה באליפות הליגה השנייה וההעפלה לפרמייר ליג. ניוקאסל המשיכה לשחק כדורגל מצוין ולהשתלב בצמרת הפרמייר ליג כשלרשותה עומדים אנדי קול ופיטר בירדסלי.

בעונת 1995/1996, עם הצטרפותם של שחקנים בעלי שם דוגמת דויד ז'ינולה ולס פרדיננד, הייתה ניוקאסל במרחק נגיעה מזכייה באליפות אנגליה, לראשונה מאז שנת 1927. למרות שכבר הובילה את הליגה בפער של 12 נקודות מהבאה אחריה הפסידה הקבוצה את מרוץ האליפות למנצ'סטר יונייטד, לאחר איבוד נקודות במשחקים האחרונים של העונה, בהם ההפסד 4-3 מול ליברפול במחזור ה-32 של אותה עונה, במה שנחשב בעיני רבים כמשחק הגדול ביותר בתולדות הפרמייר-ליג‏[2][3].

לאחר האכזבה הגדולה רכשה ניוקאסל את אלן שירר מבלקבורן רוברס - העברה שהיוותה שיא העברות עולמי באותם ימים (15 מליון ליש"ט), אך למרות זכייתו של שירר בפרס נעל הזהב האירופית ובחירתו לכדורגלן העונה, שוב סיימה ניוקאסל רק כסגנית. הקבוצה מצאה מעט נחמה בכך שהמקום השני הקנה לה את הזכות להשתתף בליגת האלופות לראשונה בתולדותיה, בעונת 1997/1998. למרות שהודחה בשלב הבתים, אוהדי הקבוצה זוכרים מאותה עונה בעיקר את הניצחון 2-3 על ברצלונה, שהגיע הודות לשלושער של פאוסטינו אספרייה הקולומביאני.

בעונות 1997/1998 ו-1998/1999 השתתפה ניוקאסל פעמיים ברציפות בגמר גביע ה-FA אך שוב נאלצה להסתפק בסגנות, כשארסנל ומנצ'סטר יונייטד מנצחות אותה (בהתאמה) וזוכות בו.

בעונת 2002/2003 חזרה ניוקאסל לליגת האלופות. לאחר שלושת המשחקים הראשונים במפעל עמדה הקבוצה ללא נקודות וללא שער זכות. למרות זאת, הצליחה הקבוצה "לחזור מהקבר" ולהעפיל לשלב הבתים השני של המפעל לאחר ניצחונות בכל שלושת משחקי הגומלין (נגד יובנטוס, דינמו קייב ופיינורד). עד היום ניוקאסל היא הקבוצה היחידה שהצליחה לעבור את שלב הבתים הראשון של ליגת האלופות למרות הפסדים בכל שלושת המשחקים הראשונים.

את שלב הבתים השני סיימה הקבוצה במקום השלישי לאחר הפסדים לברצלונה, ניצחונות על באייר לברקוזן, תבוסה ביתית מול אינטר ותיקו בסן סירו (משחק אליו הגיעו עשרת אלפים "ג'ורדים"). את הליגה האנגלית באותה עונה סיימה ניוקאסל במקום השלישי שהקנה לה שוב את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות - אך בתחילת העונה הבאה הודחה הקבוצה על ידי פרטיזן בלגרד ולא העפילה לשלב הבתים של המפעל. ניוקאסל נשרה לגביע אופ"א והגיעה עד לחצי הגמר בו הפסידה לאולימפיק מרסיי.

ב-2007 רכש המיליארד הבריטי מייק אשלי 93% מהמועדון תמורת כ-133 מיליון פאונד. בעונת 2007/2008 הציגה הקבוצה יכולת דלה בליגה ובגביע. המנג'ר סם אלרדייס פוטר באמצע העונה, ובמקומו מונה קווין קיגן. מצב הקבוצה השתפר הודות לבואו של קיגן, אך ויכוח בינו לבין אשלי סביב מכירת כוכב הקבוצה ג'יימס מילנר לאסטון וילה הוביל לפיטוריו של קיגן ולמינויו של ג'ו קיניר כמאמן זמני.

ב-1 באפריל 2009, מספר ימים לאחר שקיניר לקה בהתקף לב, מונה אלן שירר כמאמן עד לסיום העונה, אך ב-24 במאי אותה שנה ירדה ניוקאסל לצ'מפיונשיפ לאחר הפסד 1:0 לאסטון וילה במחזור האחרון של עונה זו.

באוקטובר 2009 מונה כריס יוטון כמאמן הקבוצה.

ב-20 בדצמבר של אותה שנה שברה ניוקאסל שיא נוכחות קהל במשחק צ'מפיונשיפ כש-49,664 אוהדים הגיעו למשחק הדרבי מול מידלסברו בסט. ג'יימס'ס פארק.

החזרה לפרמייר ליג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 באפריל 2010, מתום שנה אחת בצ'מפיונשיפ, הבטיחה ניוקאסל את חזרתה לפרמייר ליג, כחודש לפני סיום העונה.

ב-24 באפריל 2010, במשחק הביתי מול איפסוויץ' טאון, הוענק לקבוצה גביע אליפות הצ'מפיונשיפ לאחר שעוד קודם לכן הבטיחה הקבוצה את זכייתה במקום הראשון ובאליפות הליגה. היה זה המשחק הביתי האחרון של העונה והתוצאה (2-2) חתמה עונה שלמה ללא הפסד בית, כשניוקאסל היא הקבוצה היחידה בכל הליגות באנגליה שמגיעה להישג הנדיר בעונה זו.

בתחילת חודש דצמבר 2010, פוטר כריס יוטון מאימון הקבוצה, ובמקומו מונה אלן פרדיו.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-1 בספטמבר 2015

מס' עמדה שם
1 הולנדFlag of the Netherlands.svg שוער טים קרול
2 ארגנטינהFlag of Argentina.svg מגן פבריסיו קולוצ'יני (קפטן)
3 וויילסFlag of Wales.svg מגן פאול דאמט
4 אנגליהFlag of England.svg קשר ג'ק קולבק
5 הולנדFlag of the Netherlands.svg קשר ז'ורז'ינו ויינאלדום
6 אנגליהFlag of England.svg מגן מייק וויליאמסון
7 צרפתFlag of France.svg קשר מוסא סיסוקו
8 הולנדFlag of the Netherlands.svg קשר וורנון אניטה
9 סנגלFlag of Senegal.svg חלוץ פאפיס סיסה
10 הולנדFlag of the Netherlands.svg קשר סיים דה יונג
11 צרפתFlag of France.svg חלוץ יואן גופראן
14 צרפתFlag of France.svg קשר גבריאל אוברטן
15 ארגנטינהFlag of Argentina.svg חלוץ פקונדו פריירה
16 אנגליהFlag of England.svg קשר רונאלדו ארונס
מס' עמדה שם
17 ספרדFlag of Spain.svg חלוץ איוזה פרז
18 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוFlag of the Democratic Republic of the Congo.svg מגן שאנסל מבמבה
19 צרפתFlag of France.svg מגן מסאיידו חאידרה
20 צרפתFlag of France.svg קשר פלוריאן תובאן
21 אירלנדFlag of Ireland.svg שוער רוב אליוט
22 הולנדFlag of the Netherlands.svg מגן דריל יאנמאט
24 חוף השנהבFlag of Côte d'Ivoire.svg קשר שייק טיוטה
26 אנגליהFlag of England.svg שוער קארל דרלאו
27 אנגליהFlag of England.svg מגן סטיבן טיילור
29 צרפתFlag of France.svg חלוץ עמנואל ריבייר
31 צרפתFlag of France.svg קשר סילבן מרווה
33 אוסטרליהFlag of Australia.svg מגן קרטיס גוד
37 סלובקיהFlag of Slovakia.svg מגן לודומיר סאטקה
45 סרביהFlag of Serbia.svg חלוץ אלכסנדר מיטרוביץ'

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סר בובי רובסון
קווין קיגן

כל מאמני הקבוצה בעבר עד היום:

שם מדינה תאריך התחלה תאריך סיום
ועדה סלקטיבית - 1892 1929
אנדי קאנינגהאם סקוטלנדFlag of Scotland.svg 1930 1935
טום מאת'ר אנגליהFlag of England.svg 1935 1939
סטאן סימור אנגליהFlag of England.svg 1939 1958
ג'ורג' מרטין אנגליהFlag of England.svg 1947 1950
דאג ליווינגסטון סקוטלנדFlag of Scotland.svg 1954 1956
צ'ארלי מיטן אנגליהFlag of England.svg 1958 1961
נורמן סמית' אנגליהFlag of England.svg 1961 1962
ג'ו הארבי אנגליהFlag of England.svg 1962 1975
גורדון לי אנגליהFlag of England.svg 1975 1977
ריצ'רד דיניס אנגליהFlag of England.svg 1977 1977
ביל מקגרי אנגליהFlag of England.svg 1977 1980
ארת'ור קוקס אנגליהFlag of England.svg 1980 1984
ג'ק צ'רלטון אנגליהFlag of England.svg 1984 1985
ווילי מקפאול צפון אירלנדFlag of Northern Ireland.svg 1985 1988
ג'ים סמית' אנגליהFlag of England.svg 1988 1991
אוסי ארדילס ארגנטינהFlag of Argentina.svg 1991 1992
קווין קיגן אנגליהFlag of England.svg 1992 1997
קני דלגליש סקוטלנדFlag of Scotland.svg 1997 1998
רוד חוליט הולנדFlag of the Netherlands.svg 1998 1999
בובי רובסון אנגליהFlag of England.svg 1999 2004
גרהאם סונס סקוטלנדFlag of Scotland.svg 2004 2006
גלן רודר אנגליהFlag of England.svg 2006 2007
סם אלרדייז אנגליהFlag of England.svg 2007 2008
קווין קיגן אנגליהFlag of England.svg 2008 2008
ג'ו קיניר אירלנדFlag of Ireland.svg 2008 2009
אלן שירר אנגליהFlag of England.svg 2009 2009
כריס יוטון אירלנדFlag of Ireland.svg 2009 2010
אלן פרדיו אנגליהFlag of England.svg 2010 2015
ג'ון קרבר אנגליהFlag of England.svg 2015 2015
סטיב מקלארן אנגליהFlag of England.svg 2015 2016
רפאל בניטס ספרדFlag of Spain.svg 2016 הווה

שחקנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס סקוט
אלן שירר

שחקני עבר מפורסמים ששיחקו בקבוצה (בסדר כרונולוגי):

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]