דונגאן

דוּנגַאן היא שפה מקבוצת השפות הסיניות המדוברת על ידי הדונגאנים, מיעוט סיני מוסלמי החי בקירגיזסטן. השפה נכללת בקבוצת הדיאלקטים הסיניים הצפוניים, אך נבדלת מהמנדרינית התקנית בכך שקיימים בה רק שלושה טונים, לעומת ארבעה במנדרינית.

יחודה הבולט של הדונגאן לעומת שאר השפות הסיניות הוא בשיטת הכתב הנהוגה בה. בעוד שכל השפות הסיניות נכתבות בכתב הסיני, הרי שהדונגאן נכתבת בווריאציה של הכתב הקירילי. בשונה משיטות התעתיק הלטיני הנהוגות בסין (פיניין, וייד-ג'יילז, ועוד) בהן מסומנים מעל ההברות הטונים בהן יש להגותן, בכתב הדונגאני אין כל סימון של טונים. במילוני השפה נהוג לסמן בספרות רומיות לאחר המילה את ההגיה הטונאלית הנכונה.

לדוגמה: БАНФОНЗЫ I—I-II (באנפונזי) - בית כלא (השוה סינית: 班房子 bānfángzi).