דורותי טננט
 | |
| לידה |
22 במרץ 1855 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 1926 (בגיל 71) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
בית הספר סלייד לאמנות יפה |
| תחום יצירה |
ציור |
| הושפעה על ידי |
ז'אן ז'אק הנר, אדוארד פוינטר |
| בן או בת זוג |
הנרי מורטון סטנלי (12 ביולי 1890–10 במאי 1904) |
| צאצאים |
דנזיל סטנלי |
  | |
דורותי טננט (באנגלית: Dorothy Tennant; 22 במרץ 1855 - 5 באוקטובר 1926) הייתה ציירת בריטית בסגנון הנאו-קלאסי של התקופה הוויקטוריאנית. [1] היא הייתה נשואה לחוקר סר הנרי מורטון סטנלי.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טננט נולדה בכיכר ראסל, לונדון, בתם השנייה של צ'ארלס טננט וגרטרוד ברברה ריץ' קולייר (1819–1918). אחותה הייתה הצלמת אוילין טננט מאיירס.[3]
היא למדה ציור אצל אדוארד פוינטר בלונדון בבית הספר לאמנות סלייד ואצל ז'אן ז'אק הנר בפריז.
היא הציגה לראשונה באקדמיה המלכותית בשנת 1886 ולאחר מכן בגלריה החדשה ובגלריה גרוסוונור בלונדון. [4] מחוץ ללונדון טננט הופיעה בתערוכות של אגודת האמנים בגלאזגו וגם בתערוכות הסתיו שנערכו בליברפול ובמנצ'סטר.
ב-1890 היא נישאה לסר הנרי מורטון סטנלי, ונודעת בשם ליידי סטנלי. היא ערכה את האוטוביוגרפיה של בעלה, על פי הדיווחים הסירה כל התייחסות לנשים אחרות בחייו של סטנלי. לאחר מותו של סר הנרי מורטון סטנלי, היא נישאה בשנית, ב-1907, להנרי ג'ונס קרטיס (נפטר ב-19 בפברואר 1944), פתולוג, מנתח וסופר.[5]
ליידי סטנלי הייתה גם סופרת ומאיירת, כולל הספר "ערביי רחוב בלונדון" ב-1890.
היא מתה מאי ספיקת לב ב-5 באוקטובר 1926. [6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Henry Morton Stanley (1909) The Autobiography Of Sir Henry Morton Stanley, Dorothy Stanley Ed.
- ^ Waller, David (2004). "Dorothy Stanley, Lady Stanley (1855–1926)". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.). Oxford University Press.
- ^ Eveleen Myers (née Tennant) (1856-1937), Photographer". National Portrait Gallery
- ^ Frances Spalding (1990). 20th Century Painters and Sculptors. Antique Collectors' Club.
- ^ Supplement to the British Medical Journal (1944)
- ^ Chapman-Huston, Desmond, "The Lost Historian, A Memoir of Sir Sidney Low", pg. 325