דיולה טרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיולה טרק
Török Gyula
Kiyoshi Tanabe, Abdel Moneim El-Guindi, Gyula Török, Sergei Sivko 1960.jpg
לידה 24 בינואר 1938
הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בינואר 2014 (בגיל 75)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט איגרוף עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 12 בינואר 2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
איגרוף
מתחרה עבור הונגריההונגריה הונגריה
המשחקים האולימפיים
זהב רומא 1960 משקל זבוב
אליפות אירופה באיגרוף
כסף לוצרן 1959 משקל זבוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דיולה טרקהונגרית: Török Gyula; קישפשט, 24 בינואר 1938בודפשט, 12 בינואר 2014) היה מתאגרף ומאמן איגרוף יהודי-הונגרי, אלוף אולימפי (רומא 1960) סגן אלוף אירופה (לוצרן 1959) ו-5 פעמים אלוף הונגריה במשקל זבוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרק נולד במשפחה יהודית ועבר את השואה כילד. משנת 1948 היה מתאגרף של קישפשט א.צ (Kispest AC), משנת 1950 של קישטקסט (Kistext), משנת 1954 מועדון האיגרוף של מ.ט.ק. (MTK), משנת 1963 של "הכורה טטבאניה", ומשנת 1965 שוב מ.ט.ק.. בין 1958 לבין 1964 הופיע בנבחרת הונגריה באיגרוף שישים פעמים. ההצלחה הבינלאומית הגדולה הראשונה שלו הייתה מדליית כסף באליפות אירופה בשנת 1959 בלוצרן במשקל זבוב. הוא זכה במדליית זהב אולימפית גם במשקל זבוב באולימפיאדת רומא (1960). טרק התחיל באולימפיאדת טוקיו (1964) במשקל תרנגול, אך הודח במשחקו הראשון בגלל פציעה. הוא פרש מספורט פעיל בשנת 1966.

משנת 1976 הוא היה מאמן מחלקת האגרוף של "בנאים ש.צ.", ומשנת 1978 עד 1981 היה המאמן במחלקת האגרוף של צ'פל ש.צ. (Csepel SC). משנת 1993 הוא הפך למאמן המשנה של נבחרת האגרוף ההונגרית, אחר כך מונה ליועץ של איגוד האגרוף ההונגרי.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס למען קישפשט (2004)
  • צלב מסדר האבירות של הרפובליקה של הונגריה (2008)[1]
  • אזרח כבוד בקישפשט (2010)

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אולם האיגרוף דיולה טרק (2015)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "דיולה טרק" (בהונגרית). mob.hu.
  • מיהו מי בחיי הספורט ההונגרי Ki kicsoda a magyar sportéletben?: III. kötet (S–Z). Szekszárd: Babits. 1995. 243. o. ISBN 963-495-014-0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A Köztársasági Elnök 152/2008. (VIII. 20.) KE határozata. In.: Magyar Közlöny. 2008. augusztus 20., 122. sz., 11. p.