צ'פל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צ'פל
Csepel
BlasonHU budapest21.png
סמל צ'פל
Budapest XXI. kerület Csepel zászló.png
דגל צ'פל
Promontor Udvar Shopping Centre.JPG
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
תאריך ייסוד 1 בינואר 1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 2,575 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 76,182 (נכון ל־1 בינואר 2018)
קואורדינטות 47°25′00″N 19°05′00″E / 47.416666666667°N 19.083333333333°E / 47.416666666667; 19.083333333333 
אזור זמן UTC+1
https://csepel.hu/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צ'פלהונגרית Csepel) היא עיר בהונגריה במרחק של כחמישה ק"מ מבודפשט, על אי בתוך הדנובה. הדנובה הקטנה והגדולה סוגרות עליה באמצעות סכר. כיום היא פרוור של בודפשט. בצ'פל השפה המדוברת היא הונגרית.[1][2]

אוכלוסייה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1869 ישבו במקום רק ארבעה יהודים, 0.3% מכלל האוכלוסייה, בשנת 1900 היו 42 יהודים וב-1920 היו כבר 260. עד שנת 1941 מספרם של היהודים היה במגמת עלייה. 1941 הייתה השנה בה היא שיא מספר היהודים וב־1946 לאחר השואה היו 191 יהודים. אחוז אוכלוסיית היהודים נכון לעכשיו לא ידוע.

הקהילה בצ'פל אורגנה ב-1898, והייתה תקופה לקהילת שורוקשאר (soroksar). ב-1940 נעשתה פאשט-סאנט-ארז'אבאט (Pestszenterzsebet). במקום היו חברת קדישא ואגודת נשים. בית התפילה נבנה ב-1930.

עד סוף המאה ה-19 לא השתקעו יהודים בצ'פל, בגלל התנגדותם של האוכלוסייה ממוצא גרמני מחד ובגלל חוסר מקורות פרנסה מאידך. מפעליו של מאנפרד וייס היו מקור פרנסתם העיקרי של היהודים ומעטים היו סוחרים ובעלי מלאכה. יחס התושבים ליהודי המקום היה תקין בדרך כלל, הפועלים היו מאוגדים רובם במפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שלא גרסה פעילות אנטישמית.

לפני מלחמת העולם השנייה בצ'פל היו שני מפעלים גדולים שהבעלים שלהם היו יהודים. מפעל אחד היה ויסמנפרד, המפעל המרכזי והגדול ביותר. היה מפעל נוסף לבניה שגם הבעלים שלו היו יהודים. היה שם בית חרושת שבו פועלים עבדו התפרנסו שגם הבעלים שלו היו יהודים.[2][1]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר התחילו מחנות העבודה באושוויץ, יהודי צ'פל לא שמעו על כך כלום. מאוחר יותר הגיעו ארבעה בורחי אושוויץ וסיפרו על מה שקורה, אך יהודי הונגריה לא האמינו והיו בטוחים שהאמריקאים והבריטים יחסלו את התופעה של האנטישמיות לפני שתגיע אליהם. בשנים 1942–1943 התחילו הרפורמות על היהודים גם ברחבי הונגריה ואנשים התחילו לאבד את עבודותיהם. הנוער היהודי בצ'פל הרגיש צורך להוכיח שהם מסוגלים לעבוד והיו הולכים לעבוד במפעל למרות שבקושי הייתה משכורת ליהודים.[2][1]

ב-19 במרץ 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה. מגיל 17 הלך הנוער הציוני לסחוב שקי קמח ואוכל לחיילים, ומגיל 22–23 גויסו לחזית המלחמה עם רוסיה או נשלחו לשדות מוקשים על מנת להגן על החיל ההונגרי, מחנות העבודה נקראו "מחנות עזרה לצבא" שבהם היהודים הצעירים עשו את העבודות הנ"ל, בעוד שהמבוגרים נשלחו על רכבות לאושוויץ. היהודים במחנות העבודה בהונגריה לא עטו טלאי צהוב, אלא מן סרט חאקי על היד שלא הורגש כסימון, אלא כחלק מתפקיד. מאוחר יותר כל הצעירים ממחנות העבודה הועברו לבודפשט לוואדאז אוטצה 29, ומשם לגטאות. בשנת 1945 כבשו הרוסים את הונגריה והמלחמה הסתיימה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'פל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 עדות של דני פרסטר, יד ושם, ‏17.04.07
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 קלרה גולן, מדוע שרדתי, 2012