דינזו אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דינזו אברהם היה יהודי-אתיופי בן המאה ה-17 אשר כיהן כאזג' (ראש) על חלק מביתא ישראל מטעם הקיסר סוסניוס.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1617 הוציא הקיסר סוסניוס צווים המורים למחוק את זכר היהדות מהאימפריה. הצו כלל פקודה המורה להשמיד את היהודים מממלכת סמין שלחמו בכוחות האימפריה האתיופית וכן צו ליהודים שכבר היו תחת השלטון האתיופי אשר דרש מהם התנצרות המונית ועבודה בשבת.[1]

אברהם, שהנהיג קבוצה מקרב ביתא ישראל שחבריה עבדו במתחם המלכותי בגונדר, פנה אל הקיסר בבקשה לתת ליהודים חופש פולחן.[2] בקשתו של אברהם מופיעה בכרוניקה אנונימית שנכתבה בימי הקיסר מנליק השני (1889-1913):

[...] הקיסר סוסוניוס שלט. בשנה השלישית לשלטונו, הופיע ישראלי בשם אברהם והקיסר חיבב אותו. הוא אמר לו: "מה אתה רוצה שאביא לך?" הוא השיב לו: "אם מצאתי חן בעיני אדוני, אני מתחנן שתתן לעמי לחזור לאמונתם". הקיסר נעתר לבקשתו והשיב: "הכול יהיה כפי שביקשת" והקיסר הכריז: "אני נותן בידך את כל הישראלים שבארצי". וכל אלו ששרדו את ההתבוללות נחו בשלווה ושרידי הגולים חזרו למושבם ועבדו את דת אבותיהם.

Wolf Leslau, "A Falasha Religious Dispute", Proceedings of the American Academy for Jewish Research Vol. 16, 1947, p.79-80

לפי מסורת ביתא ישראל מנע אברהם את השמדת היהודים ולכן נתפס כגיבור שהציל את עמו מכיליון בדומה למרדכי היהודי.[3] מקורות נוצריים מאותה התקופה אינם מאשרים את הפסקת הלחימה ביהודים,[4] לכן מניחים כי אברהם הצליח לשכנע את הקיסר לבטל רק את הצווים שהורו על התנצרות היהודים שנותרו נתינים נאמנים לקיסר.[2]

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם דינזו אינו ידוע ויש הטוענים כי מדובר בכינוי. המילה הקרובה ביותר לדינזו באמהרית היא "דנזה" או "דנז" שפירושה חסר תחושה, קהה, טיפש, משותק וקפוא. יש שטענו שהכינוי "דינזו"/"דינזאז" הוא נוצרי ושמו המקורי הוא טזאזו. חלקם הציעו כי כינויו הוא שיבוש של שם זה. לפי סברה אחרת כינויו נובע מהשם "מגזגז" שמשמעו בעברית "דמדומי שקיעה" או "כמעט חשכה", הכינוי למלחמת סוסניוס בביתא ישראל.[5] טענה נוספת היא שהכינוי מגיע מהמונח "דג' טנאט" שמשמעותו להמתין בסבלנות בשער ומכוון לכך שאברהם חיכה בשער המלך עד שיענה.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Wolf Leslau, "A Falasha Religious Dispute", Proceedings of the American Academy for Jewish Research Vol. 16, 1947, pp.71-95
  • Gerrit Jan Abbink, The Falashas In Ethiopia And Israel: The Problem Of Ethnic Assimilation, Institute of Cultural and Social Anthropology, 1984
  • James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, ISBN 9780812231168

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, ISBN 9780812231168, p. 83-84
  2. ^ 1 2 3 חיים רוזן, "השימוש באילנות יוחסין בקרב ביתא ישראל - לדמותו של גיבור היסטורי בספרות ובמסורות", פעמים 58, תשנ"ד, עמ' 122
  3. ^ רוזן, עמ' 120-121
  4. ^ הלחימה בביתא ישראל הסתיימה עם כיבוש סמין והצווים כנגדם בוטלו עם עליית הקיסר פאסילידס.
  5. ^ רוזן, עמ' 126-127