מרדכי היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מרדכי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מרדכי (פירושונים).
מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884
מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר
אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי
ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון

מָרְדֳּכַי‏‏‏[1] הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר. הוא אומנהּ‏[2] ובן דודה של אסתר המלכה[4]. מרדכי שירת בחצר המלך הפרסי אחשוורוש, כנראה כשופט‏[5], שם נקלע לסכסוך עם המן[6], ולאחר זמן קצר תפס את מקומו כמשנה למלך אחשוורוש.

קבר מרדכי ואסתר נמצא, על פי המסורת היהודית והמוסלמית, בעיר המדאן שבאיראן, ואולם גם בגליל, סמוך לקיבוץ ברעם, נמצא קבר המזוהה כקבר מרדכי ואסתר המלכה.

זיהויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסופר בתלמוד, שמו של מרדכי היה פתחיה[7], והוא מרדכי בלשן[8] המוזכר בנחמיה. מרדכי הוא שם בבלי מעיקרו, ומקורו בשם האל הבבלי הראשי מרדוך[9].

אם כי בתלמוד עצמו נכתב (מגילה י ע"ב) ששמו נגזר מהכתוב "ואתה קח לך בשמים ראש מור דרור"‏[10], ובתרגום ארמי "מרי דכי"‏[11].

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעודה שהתגלתה מימי חשיארש הראשון, המזוהה עם אחשוורוש, מוזכר גזבר הממלכה בשם מרדוכּה - שם המזכיר את שמו של מרדכי, שלפי המגילה מונה למשנה למלך אחשוורוש.

שינוי במעמדו של מרדכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המגילה‏[12] מתואר מרדכי כשופט, "יושב בשער"‏[13]. לאחר שאחשורוש מצווה לתלות את המן מתמנה מרדכי למחליפו‏[14], כלומר מרדכי הופך לאחד מבכירי שריו של אחשורוש, בסוף המגילה מתואר מרדכי כמשנה למלך אחשורוש‏[15].

ייחוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגילת אסתר (פרק ב) מוזכר ייחוסו של מרדכי כ"מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני", כלומר משבט בנימין. הוא נמנה עם גלות יכניה. בתלמוד מוסבר שבין שמעי לקיש אבי שאול המלך היו דורות רבים, וייחוסו מתואר כך: "יאיר בן שמעי בן בענא בן מוצא בן אלה בן מפיבשת בן יהונתן בן שאול בן קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן שחריה בן עזריה בן שוקק בן מיכאל בן אלילאל בן עמיהוד בן שפטיה בן פתואל בן פיתן בן מלוך בן ירובעל בן חנניה בן זבדי בן שמריה בן זכריה בן מרימות בן חושם בן שחריה בן אצבעון בן עזריה בן גרא בן בלע בן בנימין בן יעקב".

התלמוד (מגילה יב ע"ב) מסביר שהכינוי "היהודי", שמשמעותו משבט יהודה, נובע מכך שאמו הייתה משבט זה. יש עוד שיטה שמסבירה שמרדכי היה משבט בנימין אבל גלה עם שבט יהודה ובגלל זה הוא ניקרא מרדכי "היהודי"[דרוש מקור].

על פי התלמוד מרדכי נמנה בין דייני הכנסת הגדולה שישבה בירושלים, בעת שעלה עם זרובבל בימי כורש מלך פרס‏[16], ואף לאחר ששב לגולה המשיך להיות בקשר עימם וקבע בעזרתם את ימי הפורים לימי חג לדורות‏[17].

בספר עזרא נזכר אדם בשם מרדכי בין שבי הגולה: "וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור (נְבוּכַדְנֶצַּר) מֶלֶךְ-בָּבֶל לְבָבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. ב אֲשֶׁר-בָּאוּ עִם-זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפָּר בִּגְוַי רְחוּם בַּעֲנָה מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל". חז"ל קראו את המילים "מרדכי בִּלשן" כמתייחסות לאדם אחד ולא לשניים, וזיהו אותו עם מרדכי היהודי‏[18]. את המילה בלשן דרשו, בין השאר, ככינוי שניתן למרדכי על שום שהיה יודע שבעים לשון‏[19].

רבדים סמויים בסיפור המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו של מרדכי הוא ממשפחת קיש, משפחה מכובדת של בני חיל, שממנה יצא גם שאול מלך ישראל. בסיפור המגילה מרדכי מביא למותו של המן האגגי. המן הוא מי שמתייחס למשפחת בני אגג, המוזכרים במקרא בסיפור המלחמה של שאול בעמלק. בניגוד לצו האלוהי, שאול לא הורג את אגג, מלך עמלק, וחס על חייו. הוא נענש על כך בלקיחת המלוכה ממנו והעברתה לדוד. הדור של מרדכי הוא כבר דור שלאחר הגלות, כאשר משפחת המלוכה מבית דוד אולי מואשמת באחריות על הטראומה שנחתה על העם - חורבן בית המקדש ואובדן העצמאות של העם והממלכה. מכאן, כנראה שיש במגילת אסתר פולמוס פנימי שבו משפחת המלוכה של שאול יוצאת נגד משפחת המלוכה של דוד. מרדכי בסופו של דבר מביא להריגתו של האגגי, ובכך מכפר על חטאו של שאול. הדרך להחזרתה של משפחת שאול למלוכה, אם כך, פתוחה. ייתכן שזהו אחד המסרים של המגילה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏לפי המסורה הניקוד על האות ד הוא חטף קמץ, אך מקובל בלשון המדוברת לבטא מָרְדְּכַי עם שווא נע. פירוט נוסף בנושא מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.
  2. ^ על פי התלמוד - בעלה
  3. ^ על הפסוק מגילת אסתר, פרק ב', פסוק ז'
  4. ^ ההנחה הרווחת לפי אסתר הייתה אחייניתו, מקורה בתרגום שני‏[3]
  5. ^ הפסוק באסתר ב' אומר "מרדכי יושב בשער המלך", כשבמקרא יושב בשער הכוונה לדיין-שופט, כמובא בקישורים חיצוניים
  6. ^ שהמדרש (מובא במסכת מגילה טו ע"א) מתאר אותו כעבדו של מרדכי לפני התקופה המדוברת במגילה
  7. ^ תלמוד בבלי מסכת מנחות סה ע"א
  8. ^ תלמוד בבלי מסכת מנחות דף סה ע"א, על שם שהיה בקיא בלשונות
  9. ^ מקור: http://hebrew-academy.org.il/2012/03/05/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94/
  10. ^ שמות ל' כ"ג
  11. ^ בתרגום אונקלוס הגירסה היא "מריא דכיא"
  12. ^ פרק ב
  13. ^ יושב בשער, בקישורים חיצוניים
  14. ^ פרק ח
  15. ^ בפרק י
  16. ^ בבלי מגילה יג ע"ב ו-טז ע"ב
  17. ^ בבלי מגילה ב ע"א ו-ז ע"א
  18. ^ בבלי מגילה טז ע"ב
  19. ^ ממדרש שם זה התגלגלו המונחים בַּלשן ובלשנות בלשון ימינו