דיסוציאציה (כימיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בכימיה, דיסוציאציה (הִתְפָּרְדוּת[1]) היא תהליך בו צורון יוני מתפרק לרכיבים קטנים יותר, יונים או רדיקלים. על פי רוב תהליך זה הפיך.

דיסוציאציה היא מקרה פרטי של המסה, ייחודו הוא בכך שההתפרקות היא ליונים ורדיקלים.

דוגמה נפוצה לתהליך זה היא דיסוציאציה או התפרדות חומצית: כאשר חומצה (על פי הגדרות ברונסטאד ולאורי) מובאת במגע עם מים, הקשר הקוולנטי בין אטום המימן לאטום האלקטרושלילי הסמוך לו נשבר באופן הטרוליטי (כלומר חלוקה לא שווה של האלקטרונים). תוצרי תגובה זאת הם יון שלילי ויון מימן חיובי.

הגדלים הקשורים בדיסוציאציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה והמגיב המתפרד הוא מוצק, תקפה ההגדרה של מכפלת מסיסות.

במקרה ותגובת הדיסוציאציה היא תגובת שיווי משקל, תקפה ההגדרה של קבוע שיווי משקל.

ישנם גדלים רבים שתפקידם לציין את כמות הממס שניתן להמיס במומס מסוים, אחת הנהוגות היא מסיסות מולרית - מספר מולי המומס שניתן להמיס בליטר אחד של ממס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיסוציאציה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.